פיתוח מדד להערכת ידידותיות לגיל המבוגר במקום העבודה מנקודת מבט ארגונית

רקע: לנוכח הזדקנות כוח העבודה והתמשכות חיי העבודה, מדידת המידה בה תרבותם של ארגונים יכולה להיחשב ידידותית לגיל המבוגר מהווה עוגן משמעותי בקידום ההכללה הקונסטרוקטיבית של עובדים מבוגרים במקומות עבודה.

מטרה: להציג מדד מקורי, מקיף, ומבוסס תיאורטית של ידידותיות לגיל המבוגר במקום העבודה, אשר פותח במסגרת המחקר הנוכחי.

שיטה: נערכו שלושה מחקרי משנה רב-שלביים, בהתאם המקובל בספרות פיתוח כלי מדידה. במחקר המשנה הראשון פותח מאגר רחב של פריטים המבוסס על מודל רב-ממדי של מקום עבודה ידידותי לגיל המבוגר כפי שהוצע על ידי אפלר-חטאב, משולם ודורון (†2019). הפריטים נשפטו על ידי פאנל מומחים בתחום ניהול משאבי אנוש. במחקר המשנה השני, תת-קבוצה של 31 פריטים הוערכה בקרב 122 מנהלי משאבי אנוש ב-107 ארגונים בישראל. במחקר זה נעשה שימוש במדדי תיקוף ובניתוח גורמים מגשש על מנת לצמצם את מספר הפריטים. לאחר מכן נערך מחקר משנה שלישי בו הוערכה ידידותיות לגיל המבוגר על ידי 448 עובדים מחמישה ארגונים.

ממצאים: פותח מדד בן 24 פריטים של ידידותיות לגיל המבוגר במקום העבודה. המדד מורכב מארבעה ממדים המייצגים את הדרכים השונות בהן התרבות הארגונית תומכת בכוח עבודה מזדקן ומבוגר: תרבות ליבה ידידותית לגיל, פיתוח, בריאות, וגמישות. ניתוח גורמים מאשש אימת כי למבנה של ארבעה גורמים התאמה אופטימלית מספקת, כאשר לכל ארבעת הממדים אמינות עקביות פנימית מקובלת. נוסף על כך, התקבלו עדויות מקדמיות לתוקף מבנה.

מסקנות: מחקר זה מהווה צעד ראשון בהכנת הקרקע לאבחון תרבותם של ארגונים, בכדי שתשלב התאמות לעבודה בגיל המבוגר. לצד תהליך זה ניתן לאמץ את המדד שפותח כחלק ממעורבותם של קובעי מדיניות ברמה הארגונית ו/או הלאומית המופקדים על קידום שוויון תעסוקתי בקרב אנשים מבוגרים. בתוך כך, עשוי מדד זה לשמש כסטנדרט למיטוב כוח עבודה מזדקן ומבוגר, ולתרום לבניית תוכניות התערבות ארגוניות שמטרתן לשפר את יכולתם של ארגונים ליהנות מיכולותיהם וכישוריהם של עובדים מבוגרים במגוון מצבים פרטניים וארגוניים.

†Eppler-Hattab, R., Meshoulam, I., & Doron, I. (2019). Conceptualizing Age-friendliness in Workplaces: Proposing a New Multidimensional Model. The Gerontologist. https://doi.org/10.1093/geront/gny184.