יכולות שפה של ילדים דו-לשוניים סימולטניים דוברי אנגלית ועברית בהשוואה לאלו של ילדים חד-לשוניים דוברי עברית בחברה החרדית

רקע: קיימת סבירות גבוהה שקלינאית תקשורת בישראל תפגוש בילדים דו-לשוניים לצורך אבחון וטיפול. זאת בשל העובדה כי בישראל קיים אחוז ניכר של דו-לשוניים ובמקביל 5-7% מהאוכלוסייה הינם בעלי לקות שפה. מחקרים על מאפייני השפה של ילדים דו-לשוניים עם התפתחות שפה טיפוסית מצאו כי דו-לשוניות לכשעצמה אינה גורמת ללקות שפה. למרות זאת, במבחני שפה סטנדרטיים ציוני הילדים הדו-לשוניים נמוכים באופן משמעותי מאלו של ילדים חד-לשוניים והם מאובחנים לעיתים כבעלי לקות שפה. לכן חשוב לתקנן את הנורמות של אבחוני השפה הקיימים כך שיתאימו גם לאבחון ילדים דו-לשוניים.

מטרת המחקר: להשוות בין יכולות שפה של ילדים דו-לשוניים סימולטניים עם התפתחות שפתית טיפוסית לבין יכולות של ילדים חד-לשוניים תואמי גיל בחברה החרדית באמצעות מבחן כצנברגר המותאם לחברה זו.

שיטה: במחקר השתתפו 30 ילדים חרדים ביניהם 15 ילדים חד-לשוניים דוברי עברית ו-15 ילדים דו-לשוניים סימולטניים דוברי אנגלית ועברית. גיל הנבדקים היה בין 4:6-5:0 שנים. כולם בעלי שמיעה תקינה והתפתחות שפתית טיפוסית, על פי דיווח ההורים. הערכה שפתית של הנבדקים נעשתה באמצעות "אבחון כצנברגר להערכת שפה של ילדים חרדים בגיל הגן".

תוצאות: בהשוואה בין קבוצות המחקר, נמצא כי ציוני הילדים הדו-לשוניים היו נמוכים באופן מובהק בתתי המבחנים: אוצר מילים, דקדוק וקטגוריות סמנטיות. לעומת זאת, לא נמצאו הבדלים בתתי המבחנים: הכרות, עיבוד שמיעתי, מודעות פונולוגית, וסיפור וכן בציון הכולל של האבחון.

דיון ומסקנות: תתי המבחנים: אוצר מילים, דקדוק וקטגוריות סמנטיות משקפים ידע שפתי ספציפי לשפה נתונה ולכן ציון מתחת לתחום הנורמה בתתי מבחנים אלו אינו מעיד בהכרח על לקות שפה בקרב ילדים דו-לשוניים אלא על חשיפה מופחתת לכל אחת מהשפות והשפעת השפות אחת על השניה. לעומת זאת תתי המבחנים: הכרות, עיבוד שמיעתי, מודעות פונולוגית וסיפור משקפים יכולות כלליות יותר הקיימות בכל השפות ואינן קשורות למאפייני שפה נתונה ולכן ציונים נמוכים בהם עשויים להעיד על קושי ביכולות השפה ואולי אף על לקות שפתית.