להט"בים בזיקנה: אתגרים וחסמים בקבלת שירותים

מבוגרים להט"בים רבים חוו בחייהם יחס שלילי מצד החברה, והם מתקשים להשתלב במסגרות השירותים הרגילות לזקנים. הם סובלים מבידוד חברתי, מתחושת דחייה בקהילה, מעוני, מתחלואה, מפחד ממוסדות, מחשש מפנייה לקבלת שירותים ולעיתים אף מדחייה על ידי קהילת הלהט"ב עצמה.

מטרת העבודה: ללמוד על צורכיהם הייחודיים של להט"בים מבוגרים בישראל, על מידת ההיענות של מערכת השירותים לצרכים אלה ועל דרכי ההתמודדות של להט"בים עם האתגרים הנובעים מהזדקנותם.

שיטות:

(1) ראיונות עומק עם 12 אנשי מפתח מארגוני קהילת הלהט"ב בישראל; (2) ראיונות מובנים למחצה עם 22 חברי קהילת הלהט"ב בני 55 ומעלה; (3) ראיונות מובנים ומקוונים עם 104 חברי קהילת הלהט"ב בני 55 ומעלה; (4) ראיונות מובנים למחצה עם 12 אנשי מקצוע ונותני שירותים בקהילה, במשרדי הממשלה ובמוסדות.

ממצאים: להט"בים מבוגרים סובלים מרשתות תמיכה משפחתיות דלילות. 58% גרים לבד (קרוב לפי שניים מאשר בני גילם בכלל האוכלוסייה), ול-63% יש ילדים (בהשוואה ל-96% מבני גילם באוכלוסייה). הם נעזרים בחברים אשר מהווים עבורם מעין תחליף למשפחה. 57% דיווחו על תחושת בדידות לעיתים קרובות או מדי פעם (פי שניים מאשר בכלל האוכלוסייה בני גילם). בקרב בני 70 ומעלה הבעיה חמורה יותר.

על אף שרוב המשיבים לסקר (86%) דיווחו שלא חוו אפליה או דחייה במערכות הבריאות והרווחה, 11% נמנעו מלפנות לקבלת שירותים, וכשליש דיווחו שהם חשים אי-נוחות או חשש למסור פרטים אישיים, חוששים מדעות קדומות או אפליה וחוששים לחשוף את הנטייה המינית.

מסקנות: קשיי ההזדקנות מועצמים בקרב חברי קהילת הלהט"ב: התמודדות עם בדידות ומגורים לבד; רשתות תמיכה דלילות; חשש מלפנות לשירותי בריאות ורווחה; חוסר מודעות של נותני שירותים לצרכים והעדר שירותים מותאמים.

השלב הראשון בהתמודדות הוא העלאת מודעות ע"י הדרכה והכשרה לאנשי מקצוע. מעבר לכך, התאמה מנהלית וחברתית של שירותי בריאות, רווחה וחברה, סיוע לארגוני הקהילה בהתמודדות עם גילנות, והתאמת מסגרות דיור לזקנים בקהילה הלהט"בית.