פגיעות מיניות בנשים בזקנה הן חלק מתופעה רחבה של התעללות בזקנים. בעוד שהתופעה הרחבה קיבלה תשומת לב בשנים האחרונות, הן במחקר והן בפיתוח תוכניות התערבות, תחום הפגיעות המיניות עדיין מאופיין בקשר של שתיקה מצד הנשים הנפגעות והשתקה מצד אנשי המקצוע. קשר השתיקה מגלם בתוכו מערך של חסמים ומותיר את אנשי המקצוע ללא כלים להתמודדות עם מצוקת הנשים הנפגעות.
מטרה: מטרת ההרצאה היא להציג עקרונות למודל התערבות המבוסס על אמצעים מתחום הטיפול באמנויות, שיסייעו בפיתוח שיח יצירתי לשבירת מעגל השתיקה וההשתקה. מודל זה יעניק לאנשי המקצוע כלים להתערבות מותאמת עם נשים בגיל הזקנה, נפגעות תקיפה מינית.
שיטה: מודל ההתערבות המוצע מבוסס על:
מחקר איכותני שחשף את מנגנוני השתיקה וההשתקה.
עקרונות הטיפול בטראומה מינית בנשים בגיל הזיקנה.
שימוש באמצעי הבעה ויצירה מתחום הטיפול באמנויות.
ממצאים: השימוש במודל והטמעתו יאפשרו לאנשי המקצוע להתמודד עם רגשות שליליים המיוחסים לתופעה (כגון בושה, אשמה, דחייה, השפלה), היעדר שפה לתיאור הפגיעה והמשגתה, התמקדות בהשלכות של טראומה מורכבת ומצטברת לאורך שנים, והתייחסות מודעת להבניה חברתית גילנית ומגדרית.
מסקנות: התערבות המבוססת על כלים יצירתיים בנושא רגיש ומורכב תסייע לאנשי המקצוע ליצור "מרחב מעברי", שיאפשר להתגבר על החסמים ולפוגג את קשר השתיקה. באופן זה ניתן יהיה לקיים שיח טיפולי פתוח לעיבוד חוויות חיים קשות, חיבור לכוחות, לצמיחה ולתקווה.