רקע: חשיפה ממושכת לסבל ומצוקת החולים ומעורבות רגשית עם המטופלים ומשפחותיהם, מעמידות את האחיות בסיכון לפתח תשישות חמלה (compassion fatigue). מחקר מצביע על כך כי לתשישות חמלה השפעות מזיקות על איכות ובטיחות הטיפול של האחיות, על רווחתן ועל כוונתן לעזוב את מקום עבודתן. אחיות העובדות במוסדות לטיפול ממושך עשויות להיות בסיכון לפתח תשישות חמלה, בשל אופי עבודתן.
מטרת המחקר: מטרת המחקר הינה לבחון את רמת תשישות החמלה בקרב אחיות העובדות במוסדות לטיפול ממושך, ואת הגורמים הסוציו-דמוגרפיים והמקצועיים הקשורים לתופעה זו.
שיטות: במחקר חתך זה, 103 אחיות המועסקות במחלקות שונות במוסד לטיפול ממושך במרכז הארץ מילאו שאלון Professional Quality of Life Scale (R-IV).
ממצאים: האחיות דיווחו על רמה בינונית גבוהה של תשישות חמלה, שחיקה וסיפוק חמלה (compassion satisfaction). אחיות מבוגרות יותר דיווחו על רמה נמוכה יותר של תשישות חמלה, בעוד שאחיות עם השכלה גבוהה יותר דיווחו על רמה גבוהה יותר של סיפוק חמלה. השכלה, וותק בסיעוד וותק בסיעוד גריאטרי לא נמצאו קשורים לרמת תשישות חמלה.
מסקנות והמלצות: אחיות העובדות במוסד לטיפול ממושך הינן בסיכון לפתח תשישות חמלה. על מנת להפחית ממדיי תופעת תשישות חמלה וכך להבטיח איכות טיפול גבוהה בקשישים, קיים צורך להעלות מודעות האחיות ומנהליהן לתופעה זו, הן במוסדות להכשרת האחיות והן במוסדות לטיפול ממושך. נחוץ לסייע לאחיות לרכוש כלים מתאימים על מנת להתמודד עם הסטרס בעבודתן ולשנות בהתאם את המדיניות הניהולית של המוסד.