דליפת שתן מהשקת שופכה-שלפוחית לאחר כריתה רדיקלית של הערמונית בסיוע רובוטי – שכיחות, טיפול ותופעות לוואי אורינריות ארוכות טווח

רקע:

אחד הסיבוכים של כריתת ערמונית רדיקלית בסיוע רובוטי (RALP) הינו דלף שתן מהשקת שופכה-שלפוחית. שכיחות בתר-ניתוחית של דליפה מהשקה זו דווחה בספרות בטווח שבין 0.3-15.4%. מטרתנו הייתה להעריך את שכיחות דלף שתן מהשקה לאחר RALP בבית חולים ציבורי שלישוני. בנוסף נבדקו גורמי הסיכון, צורת הטיפול ותוצאים אורינריים ארוכי-טווח: היצרות השקה, אי-נקיטת שתן, וצורך בניתוח נוסף לתיקונם.

חולים ושיטות:

בשנים 2010-2018 נותחו 378 מטופלים ב-RALP במחלקתנו. קבוצת היעד כללה מטופלים בהם אובחנה דליפת שתן מהשקת שופכה-שלפוחית. נאספו נתונים דמוגרפיים, אונקולוגיים, ניתוחיים, ומעקב מרפאתי בטווח של לפחות 10 חודשים. דליפת שתן מהשקה הוגדרה כהפרשה מעל 50 סמ"ק ל-8 שעות בשילוב ערכי קריאטינין X2 ומעלה יחסית לסרום בנוזל הנקז.

תוצאות:

דליפת שתן אובחנה ב-43 (11.3%) מהמטופלים. המועד הממוצע להוצאת קטטר בקבוצה זו היה 19.2 ימים (טווח 1-70). 37 (86%) נוהלו שמרנית, ארבעה (9.3%) נזקקו לניקוז אורינומה אגנית, מטופל בודד (2.3%) טופל אנדוסקופית ואחד (2.3%) נזקק לניתוח חוזר בגישה פתוחה. גורמי סיכון טרום ניתוחיים הקשורים לדליפת שתן מהשקה כללו PSA טרום ניתוחי (p=0.005) וניסיון מחלקתי-3.2 לעומת 4.5 שנים, בקבוצה בה הודגמה דליפת שתן לעומת – ללא דליפה (p=0.002). לא נמצא הבדל בתוצאים אורינריים בין הקבוצות. עוד נמצא כי בשנים האחרונות חלה ירידה חדה בשכיחות דליפת השתן מהשקה- שיעור התופעה עמד על 5.6% בלבד ב2017-2018.

מסקנות:

שכיחות דלף מהשקה בקבוצה הנבדקת תואמת את המדווח בספרות ונמצאת במגמת ירידה חדה בשנים האחרונות. גורמי סיכון הקשורים לדליפת שתן מההשקה כוללים רמת PSA טרום ניתוחי וניסיון הצוות המנתח. לא נמצאה שכיחות יתר בתוצאים אורינריים (היצרות שופכה, דליפת שתן או בצורך בניתוח בשל דליפת שתן) בקבוצה בה הוכח דלף.