האם משאבים פסיכו-סוציאליים מתווכים את הקשר בין רגשות אמביוולנטיים לדיכאון? מחקר בקרב בני משפחה המטפלים באנשים עם דמנציה במגזר הערבי

רקע: מתן טיפול לבני משפחה עם דמנציה מלווה בתחושות אמביוולנטיים, כלומר ברגשות חיובים ושליליים בו זמנית. מחקרים קודמים הראו כי רגשות אמביוולנטיים קשורים להשלכות שליליות, כגון רמות גבוהות של דיכאון. עם זאת, עדיין טרם נבדקה תרומתם של משאבים פסיכו-סוציאליים להבנת קשרים אלה.

מטרה: המחקר הנוכחי נועד לבחון את הקשרים בין רגשות אמביוולנטיים ודיכאון בקרב בני המשפחה המטפלים באנשים עם דמנציה במגזר הערבי. כמו כן, נבדק תפקידם של תמיכה חברתית ודרכי התמודדות להבנת קשרים אלה.

שיטת המחקר: נערכו ראיונות פנים אל פנים באמצעות שאלון מובנה בקרב 175 מטפלים עיקריים באנשים עם מחלת אלצהיימר במגזר הערבי. רוב המשתתפים היו נשים (87%); ילדים בוגרים (71%); ומוסלמים (76%). הגיל הממוצע היה 54 וממוצע שנות הלימוד היה 10 שנים.

תוצאות המחקר: משתתפי המחקר דיווחו על רמות מתונות של רגשות אמביוולנטיים ודיכאון. רגשות אמביוולנטיים הוסיפה 6% לשונות המוסברת של דיכאון וזאת מעל ומעבר למשתנים אחרים. בנוסף, נמצא כי תמיכה חברתית והתמודדות ממוקדת בעיה תיווכו באופן חלקי את הקשר בין רגשות אמביוולנטיים לדיכאון.

מסקנות: הגברת המשאבים הפסיכו-סוציאליים עשויה להפחית את ההשפעות המזיקות של רגשות אמביוולנטיים על רמת הדיכאון בקרב מטפלים באנשים עם מחלת אלצהיימר. בנוסף, ממצאים אלה מספקים תובנות חשובות לפיתוח תוכניות התערבות לניהול ולהתמודדות עם השלכות השליליות הכרוכות בטיפול בבן משפחה עם דמנציה.