כריתת ערמונית שפירה במטופלים עם קטטר קבוע – האם יש צורך בהערכה אורודינמית לפני?

רקע: הטיפול באצירת שתן על רקע ערמונית מוגדלת הוא ניתוחי.

היות והפתופיזיולוגיה עשויה להיות משולבת (BOO+DUA) לעיתים מופנים החולים לבדיקת אורודינמיקה לפני הניתוח, בדיקה יקרה ופולשנית.

מטרתנו הייתה לבדוק את שיעורי הגמילה מקטטר לאחר ניתוח ערמונית במטופלים עם קטטר קבוע ולהעריך את הצורך באורודינמיקה לפני ניתוח.

שיטות: ניתוח רטרוספקטיבי של כל המטופלים שנשאו קטטר קבוע טרם הניתוח ועברו כריתת ערמונית שפירה בין השנים 1.2017-3.2019, פתוח(SPP,RPP) או אנדוסקופי(TURP, HOLEP).

תוצאות: סה"כ 145 מטופלים, אשר מתוכם 62 (42%) עברו TURP,

53 (63%) עברו HOLEP,

ו-30(20%) עברו ניתוח פתוח.

הגיל החציוני היה 72(66-76 IQR), אצירת שתן הייתה עם שארית חציונית של 1000-מ"ל(700-1300IQR) ו-26 מטופלים(18%) התייצגו עם אצירת שתן לא כואבת.

הזמן החציוני עם קטטר לפני הניתוח היה 60 ימים(30-90 IQR), גודל ערמונית חציוני של 90סמ"ק(60-120IQR).

11 מטופלים נשלחו לאורודינמיקה טרם הניתוח, 5 היו עם כיווץ ירוד.

3 עברו ניתוח לערמונית שפירה בעברם(TURP).

63-מטופלים(44%) עברו לפחות ניסיון גמילה אחד שכשל טרם הניתוח.

לאחר זמן מעקב חציוני של 46 ימים(34-121 IQR) מהשחרור –

142 מטופלים(98%) נגמלו בהצלחה מהקטטר,

8 מטופלים(6%) שוחררו לביתם עם קטטר לאחר הניתוח ו-6 נגמלו בחודש שלאחר הניתוח.

רק 2 מטופלים(1.5%) לא נגמלו כלל.

שניהם עברו TURP לערמונית קטנה(30,35 סמ"ק) ואחד מהם אובחן עם Pca (בשניים הללו אין אורודינמיקה פרה-ניתוחית)

מסקנות:

אחוז ההצלחה של גמילה מקטטר לאחר כריתת ערמונית שפירה בחולים שהופנו עם קטטר קבוע, הינו 98%.

2 המטופלים בהם הניתוח נכשל נותחו בגין ערמוניות קטנות מ35 סמ"ק

לפיכך סביר להניח שאין צורך לבצע בדיקת אורודינמיקה לפני כריתת ערמונית שפירה במטופלים עם קטטר קבוע וערמונית מעל 40 סמ"ק.