רקע:
ניתוחים לפרוסקופיים מצריכים ניפוח של חלל הבטן על ידי CO2 וכתוצאה מכך נרשמת עליה בלחץ התוך בטני. מחקרים שונים הראו כי עליה זו עשויה לגרום לפגיעה בתפקוד הכלייתי אך לא הדגימו זאת בחולים סכרתיים. סכרת מהווה גורם סיכון מרכזי לפגיעה בתפקוד הכלייתי ולכן מטרת המחקר היא לחקור את ההשפעה של הפנאומופריטונאום על התפקוד הכלייתי והתפתחות אי ספיקת כליות (אס"כ) חריפה בחולדות סכרתיות.
שיטות וחומרים:
17 חולדות חולקו לשתי קבוצות: בריאות וסכרתיות. הפרוטוקול היה זהה בשתי הקבוצות: מילוי חלל הבטן ב CO2 עד ללחצים שונים: 7, 10, ו 14 mmHg ובסיום הלחץ התוך בטני הורד ל 0 mmHg. בכל נקודת לחץ נמדדו פרמטרים המודינמיים ונלקחו דגימות שתן לצורך מדידת רמות NGAL – ביומרקר של אס"כ חריפה.
תוצאות:
בלחצים תוך בטניים נמוכים לא היו שינויים משמעותיים בפרמטרים המודינמיים: נפח השתן, UNaV, GFR ו RPF. בשתי הקבוצות ככל שהלחץ התוך בטני עלה ניתן היה להבחין בהחמרה בפרמטרים ההמודינמיים. החמרה זו הייתה יותר בולטת בקבוצה הסכרתית. תוצאות דומות ניתן היה לראות בבדיקת NGAL בשתן. (טבלה 1)
מסקנות:
במחקר הנוכחי הצלחנו להוכיח קשר לינארי בין עליה בלחץ התוך בטני לבין התפתחות אס"כ חריפה. במודל זה חולדות סכרתיות היו רגישות יותר לפגיעה כלייתית. NGAL יוכל בעתיד להתאים כסמן לאי ספיקת כליות חריפה כתוצאה מפנאומופריטונאום במיוחד בחולים סכרתיים.