האם דגימות סיסטמטיות משנות טיפול בחולים המופנים לביופסיות מכוונת MRI לערמונית?

הקדמה: במהלך ביופסיית-פיוז`ן, מקובל לבצע גם דגימות סיסטמטיות. במחקר זה בדקנו את תרומתן הפוטנציאלית של הדגימות הסיסטמטיות בביופסיית-פיוז`ן להחלטות על הטיפול בחולה.

שיטות: מחקר פרוספקטיבי שכלל מטופלים שעברו ביופסיה מכוונת-MRI לערמונית בגישה-טרנספרינאלית בין השנים 2017-2019. הכללנו מטופלים שעבורו דגימה מכוונת של נגעים מהMRI, ודגימות סיסטמטיות מאזורים אחרים. הוצאו מטופלים שנדגמו רק באזורים חשודים בMRI, נשאי-BRCA וחולים לאחר טיפול-פוקלי.

נבחנה התרומה של תוצאת הדגימות הסיסטמטיות עבור שלוש פרדיגמות לסרטן-הערמונית:

פרדיגמה א: מטופלים בעלי GG1 ומספר גלילים חיובי≥3 או GG2 ומעלה יעברו טיפול לכלל הערמונית.

פרדיגמה ב: מטופלים בעלי GG2 ומעלה יעברו טיפול לכלל הערמונית.

פרדיגמה ג: מטופלים עם גידול הנראה בMRI יעברו טיפול-פוקלי, פרט לחולה עם GG2 ומעלה באזור אחר– שיעבור טיפול לכלל הערמונית.

תוצאות: במהלך תקופת המחקר בוצעו 272 ביופסיות-פיוז`ן. נכללו 131 מטופלים, בגיל חציוני 68 (72(IQR 64- וPSA 7.9 (IQR 6-11). אובחנו 74 מקרי סרטן (57%), מתוכם 40 (31%) עם GG2 ומעלה. 72 מקרים (97%) אובחנו בדגימות המכוונות. הדגימות הסיסטמטיות אבחנו 2 מקרים שלא זוהו בדגימות המכוונות, וכן מקרה אחד עשה upgrading בעקבותיהן.

בפרדיגמה הראשונה תוצאות הדגימות הסיסטמטיות יכלו לשנות החלטה ב4 (5%) מטופלים. בפרדיגמה השנייה היינו משנים החלטה של 2 מטופלים (3%), ובגישה-הפוקלית 10 מטופלים (14%) היו עם נתונים משני טיפול (p=0.03). בגישה הראשונה, 3 מטופלים עברו טיפול-רדיקלי ומטופל אחד נכנס למעקב-פעיל. בגישה השנייה, 2 מטופלים נזקקו לטיפול-רדיקלי. בגישה הפוקלית, 8 מטופלים עברו לטיפול-רדיקלי, ושניים נכנסו למעקב-פעיל.

מסקנות: חשיבות נטילת דגימות סיסטמטיות במהלך ביופסיה-מכוונת תלויה בפרדגימה הטיפולית. בגישה הפוקלית הדגימות הסיסטמטיות יכולות לשנות גישה בכ15% מהמטופלים. בגישה-הרדיקלית, שאינה מציעה טיפול-פוקלי, התרומה של הדגימות מאזורים שלא זוהו בMRI זניחה