רקע:
וריקוצלה, הרחבה פתולוגית של הפלקסוס הפמפיניפורמי בורידי האשך, הוא מהסיבות הנפוצות לאי-פריון של הגבר. הטיפול מבוסס על חסימה סלקטיבית של הורידים בגישות שונות: תיקון מיקרוכירורגי או צנתור. בשתיהן ישנו שיפור של 50-70% בפרמטרי הזרע ושיעור הסיבוכים זניח בהשוואה לגישה הניתוחית הקלאסית.
מטופלים ושיטות:
29 חולים עברו צנתור בתקופה 6/18-7/19. גיל ממוצע 32.8 שנים. אי-פריון ראשוני ב-90% מהם, במשך ממוצע של 2.8 שנים.
גודל אשכים ממוצע: ימין 13 סמ"ק, שמאל 11 סמ"ק. הבדל ממוצע 25.9%.
מימין, וריקוצלה דרגה 1-2 ב-75%. משמאל, וריקוצל דרגה 3 ב-58%, דרגה 1-2 ביתר.
3 מהמטופלים היו אזוספרמים.
תוצאות:
בכולם בוצעה אמבוליזציה משמאל. ב-40% דו"צ.
תוצאות מעקב ספירות הזרע מוצגות להלן:
לפני צנתור |
לאחר צנתור |
p-value |
||
3 חודשים |
6 חודשים |
|||
ספירות זרע |
||||
נפח (מ"ל) |
3 |
4.1 |
4.2 |
p=0.16 |
ריכוז (מיליון/מ"ל) |
5.4 |
14.3 |
30.3 |
p=0.02 |
תנועה (%) |
35.9 |
40.4 |
49.2 |
p=0.38 |
TMC* (מליון) |
7.9 |
28.1 |
68.3 |
p=0.04 |
מורפולוגיה (%) |
1.5 |
2.2 |
2.2 |
p=0.09 |
הורמונים |
||||
טסטוסטרון (nmol/L) |
14.6 |
16.3 |
18.5 |
p=0.13 |
* TMC - Total Motile Count
ב-4 (16%) מטופלים דווח על הריון ספונטני, לאחר הצנתור, במסגרת תקופת המעקב.
לא דווחו סיבוכים לאחר הפעולה.
ב-4 (13.8%) מטופלים היה כשל טכני בצנתור.
דיון ומסקנות:
צנתור וריקוצלה הוא פעולה בטוחה, ללא הרדמה או אשפוז, עם שיפור במדדי הזרע שתחילתו כבר 3 חודשים לאחר הפעולה. כל מדדי הזרע השתפרו, ה- TMC והריכוז - בצורה מובהקת. נראתה גם עליה בטסטוסטרון.
16% מהמטופלים, שלא הצליחו להיכנס להריון במשך 2.8 שנים בממוצע, השיגו הריון ספונטני בזמן קצר לאחר הצנתור.
צנתור מטפל ב-male factor ועשוי לחסוך פעולות IVF מיותרות לבת-הזוג.
חסרונות הצנתור: עלויות, קרינה, והסיכוי לכשלון טכני שלא קיים בגישה המיקרוכירורגית לתיקון וריקוצלה.