אפיון נשאות חיידקים א-תסמינית ועמידותם האנטיביוטית במטופלים עם שלפוחית נוירוגנית המבצעים צנתורים לסירוגין

רקע– נשאות א-תסמינית של חיידקים במערכת השתן נפוצה בקרב מטופלים המצנתרים לסירוגין את שלפוחית השתן. בשל הקושי באבחון דלקת בדרכי השתן במצנתרים והנטייה הגוברת לשימוש בטיפול אנטיביוטי, רווחים חיידקים עמידים בדרכי השתן של מטופלים אלו, וכן נפוצים זיהומים קליניים הנגרמים על ידי חיידקים עמידים. מטרתנו היא בדיקת שיעור הנשאות הא-תסמינית ואפיון החיידקים על פי סוג ועמידות לטיפול אנטיביוטי.

שיטות– סקירת תיקי מטופלים המבצעים צינתורים לסירוגין, אשר ביצעו תרבית שתן שגרתית טרם הערכה אורודינמית וללא תסמיני דלקת דרכי השתן. נשאות הוגדרה כצמיחה מעל 10000CFU/ml של חיידק בודד. נבדקו שיעור הנשאות ועמידות החיידקים לטיפול אנטיביוטי. עמידות הוגדרה לפי ESBL חיובי, ולפי עמידות לקבוצות תכשירים אנטיביוטיים כ-MDR (עמידות ל-3 קבוצות או יותר, Multidrug resistance) ו-XDR (עמידות לכל הקבוצות שנבדקו למעט 2 קבוצות או פחות, Extensive drug resistance).

תוצאות– נכללו 199 מטופלים מהשנים 2013-2018 בגילאים 1-18 (חציון 7) אשר ביצעו 281 תרביות שתן לפני בדיקה אורודינמית. הסיבות השכיחות לצנתורים היו ספינה-ביפידה 74%, פגיעת חוט-שדרה 7% ואגנזיס סקראלי 5%. ב-36 מהמטופלים אובחן רפלוקס שלפוחיתי-שופכני, מתוכם 11 טופלו באנטיביוטיקה מניעתית. נצפה שיעור נשאות של 78%. החיידק הנפוץ ביותר היה E.Coli ב-70% מהתרביות החיוביות. חיידקים מסוג Non-E.coli היו מיני ה-Klebsiella וה-Proteus שנמצאו ב-10% ו-8% מהתרביות החיוביות בהתאמה. ב-3% מהמטופלים נמצאו חיידקים שהם לא ממשפחת ה-Enterobacteriaceae. חיידקים עם עמידות מסוג-ESBL נמצאו ב-9% מהתרביות. חיידקים עם עמידות מסוג MDR נמצאו ב-15% מהתרביות. לא נמצאו חיידקים עם עמידות מסוג-XDR.

מסקנות- נשאות א-תסמינית של חיידקים במערכת השתן נפוצה מאוד בקרב המצנתרים ולרבים מהם זנים עמידים. יש להקפיד על הימנעות ממתן טיפול אנטיביוטי שלא לצורך על מנת לא להגדיל את שיעורי העמידות.