שימוש-עודף בטומוגרפיה ממוחשבת בפרוטוקול אבנים בדרכי השתן

רקע:

טומוגרפיה ממוחשבת (CT) בפרוטוקל אבנים הינה בדיקת הבחירה למעלה מ-20 שנה לאבחון אבנים בדרכי השתן, עם רגישות וסגוליות מעל 95% ו-98%, בהתאמה. כיום, השימוש בבדיקה נפוץ בחדרי המיון ונעשה לרב על ידי רופאי רפואה דחופה. מטרת המחקר להעריך האם לאור זמינות הבדיקה נעשה שימוש עודף, מה היקפו, ומהן ההשלכות הקליניות.

שיטות:

באופן רטרוספקטיבי אותרו 506 מקרים רציפים שהתקבלו לחדר המיון במוסדינו בשנים 2015-2016, ועברו CT בפרוטוקול אבנים עקב כאב מתני. הזמנות הבדיקה בוצעו על ידי רופאים שאינם מתחום האורולוגיה, על פי חשדם לנוכחות אבנים חוסמות. בוצעה אנליזה סטטיסטית של הממצאים הרדיולוגיים כולל שיעור אבחון מחלת אבנים בדרכי השתן וזיהוי ממצאים נלווים.

תוצאות:

מתוך 506 משתתפים 32% אובחנו עם אבן חוסמת בשופכן או מצב לאחר העברתה כסיבה לכאב המתני. 25% אובחנו עם אבנים לא חוסמות ו-22% מהבדיקות נמצאו תקינות לחלוטין. ב-108 מטופלים (21%) לא זוהו אבנים במערכת השתן, אלא 166 ממצאים נוספים נלווים. מתוכם, ב-42 מטופלים (8%) נצפה סך של 46 ממצאים מקריים בעלי משמעות קלינית (Incidental findings) וב-26 מטופלים (5%) הודגמה אבחנה חלופית (Alternative diagnosis) בגינה אושפזו. הממצאים המקריים כללו נודולים ריאתיים, נגעים כבדיים ונגעים באדרנל, הדורשים המשך בירור או מעקב אמבולטוריים. האבחנות החלופיות היו חריפות וכללו דלקת תוספתן, דלקת סעיפי מעי, מחלת אבני מרה ודלקת ריאות.

מסקנות:

נעשה שימוש עודף ב-CT פרוטוקול אבנים בחדר המיון, עם ירידה בשיעור אבחון אבנים חוסמות ל-32%. זאת בניגוד לשיעור של כ-50% לפני 20 שנה. ההשלכות הקליניות הנן ממצאים מקרים הדורשים המשך בירור או מעקב ב-1 מ-12 בדיקות, ומהווים נטל כלכלי ונפשי עם שיעור מזערי לאבחון תחלואות משמעותיות. מנגד, אבחון תחלואה משמעותית חריפה.