השפעת שפת סימנים על התפתחות יכולות שפה דבורה ויכולות משחק-סימבולי בקרב פעוטות חירשים דו-לשוניים בי-מודאליים

מחקרים קודמים הציגו ממצאים סותרים אודות השפעתה של שפת סימנים על רכישה של שפה דבורה ויכולת משחק-סימבולי בקרב ילדים חירשים. המחקר הנוכחי בחן את השפעת שפת הסימנים הישראלית כשפת אם על התפתחות יכולות שפה דבורה (עברית) במדד של אוצר-מילים וביצועים במבחן שפה ועל יכולות משחק-סימבולי בקרב פעוטות עם ליקוי שמיעה חמור-עמוק. בנוסף, נבחן הקשר בין יכולות שפה ליכולות משחק-סימבולי ולתפקוד שמיעתי.

13 פעוטות עם לקות שמיעה חמורה-עמוקה בגילאי 18-36 חודשים השתתפו במחקר: 9 ילדים להורים חירשים, החשופים לשפת סימנים כשפת אם מלידה וקבוצת ביקורת הכוללת 4 ילדים להורים שומעים, החשופים לשפה דבורה בביתם. כל הנבדקים היו חשופים לשפת סימנים ושפה דבורה במסגרות החינוכיות בהן הם לומדים. יכולות משחק-סימבולי נמדדו באמצעות מבחן משחק-סימבולי (Lowe & Costello, 1988), שפה דבורה נמדדה באמצעות מבחן Zimmerman, Steiner, & Pond, 2002) PLS-4), אוצר-מילים בשתי השפות נמדד באמצעות שאלון הורים CDI בעברית (Gendler-Shalev & Dromi, 2017) ובשפת הסימנים הישראלית (Novogrodsky & Meir, under review). תפקוד שמיעתי נמדד באמצעות שאלון Ben-Itzhak, Greenstein, & Kishon-Rabin, 2014) IT-MAIS).

הממצאים הראו כי הביצועים במבחן משחק-סימבולי היו טובים יותר באופן מובהק בקרב הפעוטות המסמנים מלידה. ביצועים במבחן PLS-4 היו דומים בין שתי הקבוצות. פעוטות המסמנים מלידה הציגו ביצועים נמוכים בשאלון אוצר-מילים בעברית לעומת פעוטות להורים שומעים, ללא הבדל בין הקבוצות בגודל אוצר-מילים בשפת סימנים או באוצר-מילים כולל בשתי השפות. בנוסף, לא נמצא מתאם בין יכולות משחק-סימבולי ליכולות השפה שנבדקו. תפקוד שמיעתי נמצא במתאם מובהק עם גודל אוצר-מילים בעברית (r _s= 0.62), עם אוצר המילים הכולל בשתי השפות (r _s = 0.74) ובמתאם גבולי עם גודל אוצר-מילים בשפת הסימנים (r _s = 0.51, p = .07).

ממצאי המחקר מציגים יתרון בחשיפה לשפת אם מלידה על התפתחות משחק-סימבולי. אולם, מדדי השפה שנבדקו לא מסבירים את הקשר בין התפתחות שפה ליכולת משחק-סימבולי. יתכן וממצאי המחקר אודות תפקוד שמיעתי חושפים קשר בין המודאליות המסומנת לבין יכולות תפיסה שמיעתיות.