תיקון פגיעות יאטרוגניות של שופכן : השוואה בין תיקון מיידי לבין תיקון מאוחר לאחר ניקוז

הקדמה:לפגיעה היאטרוגנית בשופכן במהלך ניתוחים שונים היא פוטנציאל לסיבוכים מאוחרים ומהווה אתגרים טיפוליים. תיקון הפגיעות עשוי להפחית את הסיכון לסיבוכים עתידיים ולהחזיר את התפקוד של האיבר הפגוע מוקדם. התזמון המתאים לתיקון עדיין לא מוסכם על ידי מרבית הכירורגים,יש הנוטים לבצע הטיית שתן באמצעות נפרוס טומיה או החדרת JJ סטנט,ויש הממליצים על תיקון מיידי.

מטרה:כאן אנו מציגים עבודה השוואתית בין תיקון מיידי לתיקון מאוחר בשיחזור פגיעות היאטרוגניות בשופכן.

חולים ושיטות:בסריקת נתוני מידע מינואר2006 ועד אוגוסט2019,אותרו 44חולים עם פגיעות יאטרוגניות של שופכן.

החולים חולקו לשתי קבוצות: קבוצה-n=28)A)חולים שעברו תיקון מוקדם של הפגיעה(<שבוע) וקבוצה-B (n=16) חולים שעברו ניתוח לתיקון פגיעה בשופכן(>משבועיים).ההשוואה בין שתי הקבוצות בוצעה עם שימוש בפרמטרים אופרטיביים ואירועים שנרשמו לאחר הניתוח ובתקופת המעקב.

תוצאות:ממוצע הגיל בקבוצה-A היה גבוה בהשוואה לקבוצה-51.3vs 42.6,P=0.28)B),ממוצע תקופת המעקב היתה זהה בין שתי הקבוצות (18.8vs 21.3חודש,P=0.35).

משךהניתוח היה קצר בקבוצה-A אך ללא משמעות סטטיסטית( 152.7vs 165,7דקות,P=0.15).ממוצע איבוד דם במהלך הניתוח היה גבוה בקבוצה-A לעומת קבוצה-(B(88.1vs41.8,p=0.16.

משך האשפוז היה שווה בין שתי הקבוצות(3.6vs4,P=0.21).ממוצע הזמן עד הוצא קטטר שופכתי היה קצר בקבוצה-B

(5.8vs7יום,p=0.01) ומוצע זמן עד הוצאת סטנט שופכני היה שווה בין שתי הקבוצות (4.8 vs 4.6 שבוע, P=0.33),לא אירעו סיבוכים במהלך הניתוח בשתי הקבוצות.

בתקופת הבתר ניתוחית והמעקב צוינו 6 סיבוכים(21.4%)בקבוצה-A לעומת 3(18.75%)בקבוצה-B,כל הסיבוכים עםClavien I,II .

במהלך המעקב שני חולים מקבוצה-A(7.1%)ושני חולים מקבוצה-B(12.5%) עברו תיקון חוזר בשל היצרות באזור ההשקה.

מסקנות:בעבודתנו לא נמצאו הבדלים בתוצאות בין תיקון מוקדם למאוחר של פגיעות היאטרוגניות בשופכן.ניתוח מוקדם מומלץ גם בכדי לקצר את הסבל והתסכול של המטופלים הנושאים PCNאו JJסטנט ונוטים יותר לתבוע בשל רשלנות רפואית.