אבני ברושייט אתגר טיפולי ומניעתי

הקדמה

שיעור אבני הברושייט נמוך יחסית ולכן המידע על מטופלים עם אבנים מסוג זה דל. אבחון אבנים אלו ניתן לביצוע רק באנליזות מתקדמות שנכנסו לשימוש בארץ בשנים האחרונות.

מטרת המחקר ושיטות

תיאור מאפיינים קליניים ומטבוליים של מטופלים עם אבני ברושייט, והשוואתם לשאר האבנים. המחקר הוא מחקר עוקבה רטרוספקטיבי לשנים 2012-2019. נכללו בו כל אנליזות האבן שבוצעו בין שנים אלו וכללו הרכב של 10% ברושייט ומעלה. בוצעה השוואה של הנתונים לכלל המטופלים שעברו אורטרוסקופיה/PCNL בתקופה המקבילה.

תוצאות

אותרו 21 מטופלים שעברו 26 ניתוחים (כ-1% מכלל הניתוחים בתקופה). שיעור הנשים (9, 43%) נמוך ביחס לגברים (12, 57%), אך נמצא גבוה ביחס לכלל המטופלים (30%). הגיל הממוצע היה 45 שנים (14-72), לעומת 53 בכלל המטופלים. זמן ניתוח ממוצע היה גבוה יותר ביחס לשאר המטופלים (56 ו-48 דקות , 127 ו-98 דקות, באורטרוסקופיה ו-PCNL, בהתאמה). שעור גבוה מהמטופלים עברו פעולות קודמות - 16 מטופלים (76%) עם ממוצע של 3.6 פעולות קודמות (1-8), 10 מתוכם (48% מהכלל) עם 4 פעולות קודמות ומעלה. 10 מטופלים ((48% נזקקו לפעולות נוספות בהמשך, 2 מתוכם (9%) עם צורך ב- 2 פעולות ומעלה. 18 מתוך 26 פעולות הסתיימו ללא שארית אבן (69% לעומת 72% בכלל המטופלים), 6 עם שארית אבן לא משמעותית (23% לעומת 22%), 2 עם שארית אבן משמעותית (8% לעומת 6%). באיסופי שתן 2 ההפרעות השכיחות נמצאו בשיעור גבוה גם ביחס לשאר המטופלים - היפרקלציאוריה (46% ו-35%) והיפוציטרטוריה (54% ו-29%) בהתאמה.

מסקנות

אבני ברושייט נוטות לחזרה בשיעורים גבוהים יותר, משך הפעולה ארוך יותר, ושיעור ההפרעות המטבוליות גבוה יותר – ביחס למטופלי אבנים אחרים. על נתונים אלו להנחות את המנתח בבחירת תכנית הטיפול והמעקב בתת קבוצה ייחודית זו.