הערכת מהימנות מדידת נפח הערמונית בעל שמע טרום ניתוחי כמדד לבחירת סוג הניתוח לטיפול בהגדלה שפירה של הערמונית

רקע: כיום מרבית הניתוחים להגדלה שפירה של הערמונית מתבצעים בגישות זעיר-פולשניות דרך השופכה. הגישה הניתוחית הפתוחה שמורה רק לערמוניות גדולות במיוחד וזאת על פי הערכה בעל-שמע וממצאים קליניים.

מטרה: להעריך את המתאם בנפח הערמונית בין ההערכה בעל-שמע לפני הניתוח לבין הנפח שנמצא במהלך ניתוח פתוח.

שיטות: נסקרו רטרוספקטיבית תיקיהם של 61 גברים אשר עברו כריתת ערמונית בגישה פתוחה בשנים 2016-2017. ביצענו השוואה בין הערכת העל-שמע טרם הניתוח לבין משקל האדנומה כפי שנרשם במכון הפתולוגי. קבוצת המחקר כללה 60 חולים בהם 42 עברו על-שמע בטני טרום-ניתוחי ו-18 על-שמע חלחולתי טרום-ניתוחי . רף ההורייה לניתוח פתוח הוגדר 100 סמ"ק, כאשר חישבנו את המתאם בין הנפח למשקל כ-1 סמ"ק = 1 גר`.

תוצאות: הנפח הממוצע בעל-שמע בטני טרום-ניתוחי היה 145 סמ"ק בעוד המשקל הממוצע בהוצאה היה 98 גרם (p<0.01), ההפרש הממוצע בין הבדיקות היה 40 גר`. לפי הגדרת המחקר, ב-21 מטופלים (50%) הערכת היתר הטרום-ניתוחית הפנתה לניתוח פתוח מטופלים שיכלו לעבור ניתוח דרך השופכה. שמונה-עשר גברים נוספים הוערכו ע"י על-שמע חלחולתי (TRUS), הערכה ממוצעת של 104 סמ"ק לעומת 100 גרם ממוצע בעת הניתוח, כאשר ההפרש הממוצע היה 27 גר` (p=0.03) בקבוצה זו, הערכת היתר הטרום-ניתוחית הפנתה לניתוח פתוח 7 חולים (39%) אשר יכלו לעבור ניתוח זעיר-פולשני. לא נמצא הבדל סטטיסטי משמעותי בהשוואת מהימנות ניבוי הנפח בין השיטה הבטנית והחלחולתית (p>0.05) .

מסקנות: בדיקת על-שמע טרום-ניתוחית מעריכה ביתר את נפח הערמונית ובמקרים רבים גורמת להפניית מטופל לניתוח פתוח שלא לצורך. בשל כך, מדד זה אינו יכול להוות הערכה בלעדית לקראת החלטת הגישה הניתוחית וזאת במיוחד בעידן בו יש נטייה ברורה למעבר לניתוח זעיר-פולשניים.