רקע
כריתת כליה ושופכן (RNU) נחשבת באופן מסורתי לטיפול הבחירה בגידולי מערכת שתן מאספת עליונה (UTUC).טיפול אנדוסקופי מהווה חלופה אטרקטיבית במקרים נבחרים.
מטרה
לערוך השוואה של התוצאים האורו-אונקולוגים בין מטופלים שעברו RNU לבין מטופלים שעברו טיפול אנדוסקופי ל-UTUC בדרגת ממאירות נמוכה.
שיטות
נסקרו גיליונות מטופלים שעברו טיפול אנדוסקופי בשנים 2014-2018 ומטופלים שעברו RNU בשנים 1992-2018. נאספו נתונים דמוגרפיים, קליניים, הדמייתיים, ממצאים ניתוחיים, פתולוגיה, מעקב אונקולוגי (חזרה מקומית, התקדמות מקומית, הופעת גרורות, מחלה בשלפוחית). בוצע ניתוח שרידה חד משתני מסוג Wilcoxon (Breslow) .
תוצאות
במחקר נכללו 59 מטופלים, 42 בקבוצת הטיפול האנדוסקופי (52% גברים) ו-17 בקבוצת הRNU (70.6% גברים). הגיל הממוצע בעת האבחנה היה 71.6 שנים, מס` הטיפולים האנדוסקופיים הממוצע בקבוצת הטיפול האנדוסקופי היה 4.8.
גודלו הממוצע של הגידול הגדול ביותר בקבוצת הטיפול האנדוסקופי היה 17.5 מ"מ לעומת 22.8 מ"מ (p=0.11).
משך המעקב החציוני בקבוצת הטיפול האנדוסקופי היה 18 חודשים (טווח 3-60) ובקבוצת הRNU 39 חודשים (טווח 2-264).
בקבוצת הטיפול האנדוסקופי העלייה הממוצעת בקריאטינין הייתה נמוכה יותר מאשר בקבוצת הRNU: 0.05 לעומת 0.37 בהתאמה (p=0.029) והירידה הממוצעת ב GFR הייתה נמוכה יותר מאשר בקבוצת ה RNU: 1.93 לעומת 18.1 בהתאמה (p=0.008).
הישנות בקבוצת הטיפול האנדוסקופי הופיעה ב 64% מהמקרים. לא תוארה הישנות בקבוצת הטיפול הרדיקלי. לא תואר מקרה מוות משני למחלה באף קבוצה.
בניתוח שרידה א-פרמטרי לא נמצא הבדל בין שתי הקבוצות עד להופעת גרורות (p=0.42) ועד להתפתחות מחלה בשלפוחית השתן (P=0.064).
מסקנות
הטיפול האנדוסקופי מהווה חלופה ראויה לRNU ב UTUC בדרגת ממאירות נמוכה, ללא הבדל משמעותי בתוצאים האורו-אונקולוגים ועם יתרון משמעותי בשימור התפקוד הכלייתי.