PCNL בגישת supine בהשוואה ל- prone: השוואת מאפיינים ושארית אבן במערך מקרה-ביקורת (a matched control study)

מבוא

שכיחות הטיפול באבני כליה מלעורית בשכיבה פרקדן (Supine PCNL) גדלה בשנים האחרונות. מחקר ה-CROES הראה יתרון לגישת ה-Prone באשר למשך זמן הניתוח ושיעור שארית האבן (Stone free rate, SFR) וזאת במוסדות שבהם בוצעה בד"כ אחת משתי הגישות בלבד. במרכזנו נהוגות שתי הגישות ועל מנת לבצע השוואה ביניהן היה צורך ביצירת קבוצות מותאמות

שיטה

המידע נאסף עבור 65 מטופלים עוקבים שעברו Supine PCNL ו-65 מקרי ביקורת בתנוחת Prone, בין דצמבר 2011 לאוגוסט 2018. בהתאמה (matching) נכללו משתנים דמוגרפיים וגורמי סיכון כגון BMI, קוטר האבנים והתפקוד כלייתי. התוצאים שנבדקו היו משך הניתוח, הסיבוכים השכיחים ושיעור העדר אבנים (Stone free rate, SFR) כולל פרגמנטים עד 3 מ"מ, כפי שהוערך בהדמיה בתר-ניתוחית

תוצאות

נכללו 130 מטופלים ולא נמצאו הבדלים במאפיינים בין קבוצת ה-supine לקבוצת ה-prone: הגיל הממוצע וסטיית התקן (15.2)53.2 שנים ו-(15.2)53.5 שנים, ה-BMI (5.6)28.7 ו-(5.4)28.5, ה-GFR (42)112 ו-(36)110, וקוטר האבנים המצטבר (13.1)26.4 ו- (12.8)27.4 מ"מ בהתאמה. משך הניתוח הממוצע ב-Supine היה קצר יותר (27)84 לעומת (30)101 דקות (p=0.001). לא נצפה הבדל בסיבוכים כגון ירידת המוגלובין: ממוצע וסטיית תקן (1.54)1.70 לעומת (1.14)1.32 גר\לדצ"ל, מתן דם (3 לעומת 2 יחידות) וחום >38.3 (5 לעומת 3 מקרים). אורוספסיס תועד במקרה אחד בקבוצת ה-prone ותפליט פליאורלי במקרה אחד בקבוצת ה-supine. ה-SFR בגישת supine היה גבוה יותר: 92 לעומת 78.5 אחוזים (p=0.0449). דיווח על כאבים לאחר הניתוח היה זמין עבור 52 מקרים ונמצא כי קבוצת supine פחות כאובים ביום 2 לאחר הניתוח.

מסקנות

הטיפול באבני כליה מלעורית בגישת supine הינו בעל משך ניתוח קצר יותר ושיעור היעדר אבנים גבוה יותר מאשר בגישת prone. לא נמצא הבדל משמעותי סטטיסטית בשיעור הסיבוכים בין הגישות.