יעילות בדיקת US בהשוואה ל-CT פרוטוקול אבנים באבחון של אבני כליה בילדים

מבוא

בילדים הנטייה היא להמעיט ככל האפשר בחשיפה לקרינה וכך גם בבירור אבני כליה. מטרת העבודה לבדוק האם בדיקת US מספקת ביחס ל-CT באיבחון אבנים בילדים.

שיטות

בוצעה סקירה של כלל הילדים בגילאים 18≥ שנים שנבדקו במרפאה לאבני כליה בין השנים 2015-2019 ועברו בדיקות CT ו-US סמוכות לצורך איתור אבני כליה. בוצעה השוואה של הממצאים ההדמייתיים בין בדיקת ה-CT לבדיקת ה-US לפי המצאות, מיקום וגודל האבנים, כפי שתועדו בפענוח ע"י רדיולוג.

תוצאות

מתוך 128 מטופלים במרפאה נכללו 26 עבורם נמצאו בדיקות CT ו-US עוקבות. שלושה עשר מתוכם היו בנים והגיל הממוצע היה 10±5.6 שנים. אחוזון ה-BMI הממוצע היה (SD 37.4)45.8. סך הכל אותרו 34 אבנים ב-22 יחידות כליה לפי בדיקת ה-CT. באנליזה ליחידת כליה הרגישות (Sensitivity) של בדיקת ה-US היתה (CI 56.3-94.2%)80.0%, הסגוליות (Specificity) היתה (CI 54-100)100%, והערך המנבא החיובי והשלילי (Positive/Negative predictive value) היו 100% ו- (CI 38.4-78.2%)60% בהתאמה. הגודל הממוצע של אבנים שנצפו ב-CT אך לא הודגמו ב-US היה 9.2 מ"מ. רגישות ה-US למיקום האבן (גביע עליון, אמצעי, תחתון, אגן כליה ו-UPJ) היתה (CI53.7-85.3%)71.4%, לא תוארו אבנים ב-US שלא הודגמו ב-CT והערך המנבא השלילי היה (84.9-94.1%)90.4%. עבור המקרים בהם אבן הודגמה ב-CT אך לא ב-US לא נמצא הבדל משמעותי סטטיסטית באחוזון ה-BMI של המטופלים (p=0.7).

מסקנות

לבדיקת ה-US סגוליות גבוהה אך רגישות נמוכה בזיהוי אבני כליה בילדים. לא נמצא הבדל משמעותי סטטיסטית באחוזון ה-BMI בילדים בהם בדיקת ה-US לא זיהתה אבן שהודגמה ב-CT.