הריון ולידה לאחר ניתוחים מורכבים לשחזור מערכת השתן התחתונה בתקופת הילדות

רקע: הריון ולידה לאחר ניתוחים מורכבים לשחזור מערכת השתן בתקופת הילדות, מהווים אתגר ליולדת ולצוות המטפל: 1-קושי בצינתור המוביל (מיטרופנוף/מאלון) משך ההריון, עקב מתיחתו והסטתו ע"י הרחם. 2-לידה נרתיקית עלולה לפגוע בצוואר כיס-השתן המשוחזר. 3-גרימת נזק למוביל במהלך ניתוח קיסרי. מטרתנו: להעריך קשיים וסיבוכים בהריון ובלידה במטופלות ייחודיות אלה, ומניעתם.

שיטות: פרטי כל המטופלות שנותחו בילדותן לתיקון אי-נקיטת שתן/צואה, ושילדו בבגרותן, נאספו רטרוספקטיבית. נבדק שיעור הסיבוכים בהריון, בלידה ולאחריה, והקשר ביניהם לסוג השחזור או הלידה. זו העבודה הראשונה מסוגה בישראל.

תוצאות: נכללו במחקר 11 נשים (גיל ממוצע בלידה 25.45 שנים, טווח 23-30) שילדו 13 תינוקות. כולן נותחו בילדותן לתיקון אי-נקיטת שתן/צואה עקב מיאלודיספלזיה-4, אקסטרופיה/אפיספדיאס-4, טראומה-2, הינמן-1. ניתוחי השחזור: אוגמנטציה-9, תיקון/סגירת צוואר כיס השתן-6, מיטרופנוף-6, מאלון-1. בשתי מטופלות הוחדרו תומכני שופכן עקב הידרונפרוזיס בהריון. שתי נשים שהתקשו בצינתור המוביל (תוספתן-1, מונטי-1) בהריון, העברו לצינתור השופכה. 10 נשים ילדו בניתוח קיסרי, ואחת בלידה נרתיקית. בכל ניתוח השתתף אורולוג פדיאטרי כדי להגן על המוביל/שלפוחית מפגיעה יאתרוגנית. שתי יולדות נזקקו לאנדוסקופיה לשם החדרת הצנתר דרך המוביל עקב קושי בצינתור בזמן הניתוח או מיידית לאחריו. לכן, ביתר המטופלות, הושאר צנתר לחודש והן לא התקשו בצינתור לאחר הוצאתו. כל היולדות שמרו על נקיטת שתן/צואה לאחר הלידה. אף מוביל לא ניזוק בניתוח. יולדת אחת סבלה מהתנקבות מעי דק במהלך הניתוח הקיסרי, ונותחה לסגירתה.

מסקנות: שיתוף אורולוג ילדים במעקב ובטיפול משך ההריון והלידה, חיוני במניעת סיבוכים ארוכי-טווח במטופלות שעברו ניתוחים מורכבים לשחזור מערכת השתן בילדותן. השארת צנתר קבוע במוביל לזמן ממושך, לאחר הלידה, עשוי למנוע קושי בצינתור. הריון ולידה אינם פוגעים בנקיטת השתן באוכלוסיה יחודית זו.