מעורבות הוריד הנבוב התחתון על-ידי גידולי כליה- שכיחות, גורמי סיכון והישרדות ארוכת טווח לאחר ניתוח לכריתת כליה רדיקלית ותרומבקטומי

רקע:

שכיחות מעורבות הוריד הנבוב התחתון (IVC) על ידי גידול כלייתי הינה 1-2%. מטרת העבודה הינה הערכת שכיחות מעורבות IVC על-ידי גידולי כליה בקרב מטופלים המיועדים לכריתת כליה. בנוסף נבדקו גורמי הסיכון, שכיחות תופעות לוואי פרי-אופרטיביות, והישרדות לאחר הניתוח, בבית חולים ציבורי שלישוני.

חולים ושיטות:

בשנים 1997-2015 עברו 1388 מטופלים כריתת כליה רדיקלית או חלקית במחלקתנו בשל גידול כלייתי פרנכימטי. קבוצת היעד כללה מטופלים בהם הודגמה מעורבות הגידול ב-IVC. נאספו נתונים דמוגרפים, אונקולוגיים, ניתוחיים, מעקב מרפאתי והישרדות לאחר הניתוח.

תוצאות:

ב-17 מטופלים הודגמה מעורבות גידול ב-IVC (1.2%), מתוכם נמצאה מעורבות תת-כבדית, על-כבדית ועל סרעפתית ב- 69%, 25% ו- 6% בהתאמה. כלל המטופלים עברו כריתה רדיקלית של הכליה בגישה פתוחה. המטופל בו נמצאה מעורבות על סרעפתית בוצע ניתוח משולב הכולל ניתוח בטני ולב תוך שימוש במכונת לב-ריאות. מעורבות צד ימני נמצאה בקרב 64% מכלל המטופלים. מטופל אחד (6%) עבר כריתת טחול במהלך הניתוח ומטופל נוסף טופל על ידי ניתוח מעקפים במהלך ניתוח משולב אורולוגי-כירורגית לב. 11 (64%) מהמטופלים נזקקו לטיפול במוצרי דם במהלך הפעולה. אף לא אחד מהמטופלים נזקק לניתוח חוזר או נפטר בחודש לאחר הניתוח. בהשוואת קבוצת המטופלים בהם נמצאה מעורבות IVC לקבוצה ללא מעורבות IVC, נמצא כי גודלו הממוצע של הגידול גדול יותר (7.8 מול 4.6 סמ`, p=0.002). עוד נמצא כי ההישרדות ל-5 שנים קצרה יותר (59% לעומת 79%, p<0.001). לא נמצא הבדל משמעותי סטטיסטי מבחינת גיל, מין וצד הגידול.

מסקנות:

שכיחות מעורבות IVC בקבוצה תואם את הספרות והינו 1.2%. במטופלים בהם הגידול הכלייתי מערב IVC נמצא שגודלו גדול יחסית, וההישרדות ל-5 שנים קצרה יחסית, לקבוצה ללא מעורבות זו.