פרדוקס הרווחה הנפשית של בני המאה ואתגרי הטפול הפסיכולוגי בזקנים ביותר

המהפכה הדמוגרפית מציבה אתגר גדול לאנשי בריאות הנפש ששבויים עדיין בדעות קדומות ורתיעה מטפול פסיכולוגי באוכלוסייה הזקנה ובעיקר בזקנה המופלגת. רבים בדור הנוכחי צפויים להגיע לזיקנה מופלגת ולחצות את קו המאה. בני המאה הם הנווטים שסיימו בהצלחה מסע ארוך. מספרם היחסי גדל בהתמדה ועומד על כחצי מיליון איש. הצפי לשנת 2050 הוא 3.7. מיליון. הם אלה שהתחמקו מהמוות, רבים מהם גם הצליחו להתגבר על מחלות ומשברים שונים. הם החסונים לא רק פיזית אלא גם פסיכולוגית ומצליחים לכן להנות ולאהוב את החיים למרות המגבלות הרבות והאובדנים.

פרדוקס הרווחה הנפשית מבטא את חוסר ההלימה בין המצב הפיסי הירוד של בני המאה לבין הרווחה הנפשית שלהם.(Jopp, et al., 2006, Jopp, 2014) במחקרים נמצא שלמרות השונות הגדולה בין בני המאה במין בגזע, ברקע הסוציואקונומי יש לרובם רווחה נפשית. הם עדיין נהנים מהחיים ואוהבים אותם למרות שבשלב הזיקנה המאוחרת הולך ומופר האיזון שבין רווחים להפסדים, בין צמיחה לדעיכה ומתמודדים יותר מאשר בכל שלב אחר בחיים, עם שינויים, אובדניים, ופרידות. ניתן לראות בו מסע של הישרדות שמחייב כוחות רבים כדי להדוף לחצים ולהסתגל למציאות שהולכת ומשתנה. אך יש בו גם אפשרות לצמיחה ולהתפתחות, לעושר פנימי רב שמאזן את העולם החיצון המתכווץ ומכאן גם לחכמה, לשלווה, ובעיקר לשחרור ולרגיעה. הטפול הפסיכולוגי עשוי להיות ההזדמנות האחרונה המשמעותית להתמודדות עם פרידות ואובדנים אך גם למפגש פנימי עם העצמי המשוחרר מכבלי הגיל והגוף שיכול לנוע על כל טווח החיים. אביא כדוגמא מטופלת שהחלה טפול פסיכולוגי קרוב לגיל 90 והיא היום בת מאה ואחת. בזקנתה המאוחרת מצאה שלווה והרווחה הנפשית השתפרה באופן ניכר.