ריסוק אבנים בגישה מילעורית PCNL בנוכחות תרבית שתן חיובית - משחק באש?

מבוא

ניתוח מילעורי לריסוק אבני כליה, PCNL, מקובל לטיפול באבנים גדולות. התפתחות זיהום בתר ניתוחי, הינו סיבוך מוכר ומסכן חיים.

לעיתים, המטופלים מגיעים בנוכחות תרבית שתן חיובית טרם הניתוח, בשל זיהום קבוע ולמרות ניסיונות בטיפול אנטיביוטי. במוסדנו, במקרים אלה, המטופלים מקבלים טיפול אנטיביוטית מותאם לחיידק ל24 שעות טרם הניתוח. בעבודה זו נבחנו התפתחות זיהום, ספסיס וניבוי המהלך הקליני תחת מדיניות זו.

שיטות

נסקרו רטרוספקטיבית גיליונות מטופלים שעברו PCNL במוסדנו. נבדקו מאפייני המטופל, האבנים ,תרביות השתן ומהלך בתר-ניתוחי.

תוצאות

מתוך 564 מטופלים, תרבית שתן חיובית מעל 100 אלף מושבות היתה ב151 (25.5%) מטופלים.

לאחר הניתוח 27 מטופלים (4.6%) פיתחו חום מעל 38.5, 12 (44.4%) עם תרביות חיוביות, 15(55.6%) עם תרביות שליליות (OR=3.93,p=0.001). שישה מטופלים (1.1%) פיתחו ספסיס והחלימו לאחר טיפול אנטיביוטי רחב טווח 1(16.7%) בנוכחות תרבית חיובית, ו5(83.3%) בנוכחות תרבית שלילית.

צמיחה מעל 100 אלף מושבות תחת כיסוי אנטיביוטי נאות ניבאה התפתחות חום מעל 38.5(p=0.001), אך לא התפתחות ספסיס(p=2.90).

באנליזה רב-משתנית נמצא שתרבית חיובית עם צמיחה מעל 100 אלף מושבות תחת כיסוי אנטיביוטי ניבאה התפתחות חום לאחר ניתוח (OR=5.84,p-value<0.001) והתפתחות ספסיס (OR=9.046,p-value<0.03),חרף כיסוי אנטיביוטי נאות. משתנים נוספים לא נמצאו גורמים באופן מובהק להתפתחות זיהום למעט עומס אבנים כמוצג בטבלה.

מסקנות

• תרבית שתן חיובית טרם הניתוח הינה גורם סיכון בלתי תלוי להתפתחות זיהום וספסיס לאחר ניתוח, חרף טיפול אנטיביוטי נאות אך בשיעורים נמוכים וללא תמותה.
• המהלך הקליני בפרוטוקול זה מפחית את שיעור הזיהומים, ומשפר את המהלך הקליני ביחס למקובל בספרות.
• כל שניתן, נשאף לבצע PCNL בנוכחות תרבית שלילית. אך כשהמצב הקליני מחייב ביצוע PCNL בנוכחות תרבית חיובית, הסיכון לזיהום נמוך וסביר, ואין בכך בכדי למנוע או לדחות את קיום הניתוח כמתוכנן.