שימוש בטכנולוגיית MOSES לטיפול בגידולים אורותליאלים של מערכת השתן העליונה - תוצאים אונקולוגים וניתוחיים

מבוא

טכנולוגית MOSES פותחה לשם טיפול באבנים בדרכי השתן ומאפשרת העברת אנרגיית הולמיום בשתי פעימות. ניסויים פרה-קליניים הראו אפקט שונה על רקמה חיה בהשוואה להולמיום סטנדרטי. מטרתנו להעריך תוצאות אונקולוגיות וניתוחיות של טיפול בגידולים אורותליאלים במערכת השתן העליונה (UTUC) בלייזר הולמיום בטכנולוגית MOSES.

שיטות

נסקרו תיקי המטופלים שעברו טיפול אנדוסקופי ל-UTUC במוסדנו בין השנים 2016-2019. נכללו החולים שטופלו בלייזר הולמיום בטכנולוגית MOSES לגידולי UTUC. נאספו נתונים דמוגרפיים, ניתוחיים, ואונקולוגים. בוצעה השוואה למטופלים שטופלו אנדוסקופית לגידולי שופכן באמצעות לייזר הולמיום/נאודימיום.

תוצאות

קבוצת המטופלים שטופלו ב- MOSES כללה 12 מטופלים: 9 (75%) גברים, בגיל חציוני של 69 שנים (טווח 43-88). קבוצת המטופלים שטופלה בהולמיום ונאודימיום כללה 47 מטופלים, 29 (62%) גברים, בגיל חציוני של 70 שנים (טווח 37-90) . זמן המעקב החציוני היה 11 חודשים (טווח 2-44) ו- 22 חודשים (3-67), עם שיעור הישנות מקומית של 75% לאחר 3.5 חודשים בממוצע, ו- 66% לאחר 8.8 חודשים בממוצע, עבור הקבוצה שטופלה ב- MOSES וזו שטופלה בהולמיום/נאודימיום בהתאמה. לא נצפתה התקדמות מקומית או גרורתית בשתי הקבוצות. לא נמצא הבדל בין הקבוצות בשיעור ההישנות המקומית (p=0.708).

לא נצפו סיבוכים תוך ניתוחיים בשתי הקבוצות. מבין המטופלים שטופלו בגידולי שופכן, בקבוצת ה- MOSES נצפתה היצרות שופכן במיקום הגידול ב-3 מתוך 12 מקרים (25%), לעומת 0 מתוך 29 מקרים (0%) בקבוצת הולמיום/נאודימיום (p=0.007).

מסקנות

טיפול אנדוסקופי ב-UTUC באמצעות לייזר הולמיום בטכנולוגית MOSES הינו יעיל מבחינה אונקולוגית, אולם גורם לשכיחות גבוהה של הצרויות כאשר מטפלים בגידולי שופכן, בהשוואה לטכנולוגיות האחרות.