גידולי כיס שתן העמידים לטיפול בBCG, השוואת טיפול בשטיפות קו שני

רקע: שטיפות כיס השתן בBCG הינן הטיפול העיקרי בגידולים שאינם חודרים שריר, עם הורדת הסיכון להשנות, התקדמות ומוות מהמחלה. עם זאת השטיפה אינה יעילה בכל המטופלים והשנות לאחר טיפול בBCG יכולה להוביל למחלה מסכנת חיים. מסיבה זו ההמלצה במחלה עמידה היא כריתת שלפוחית מוקדמת. בפועל מרבית המטופלים לא מעוניינים או לא כשירים לטיפול ניתוחי רדיקלי ולכן מטופלים בקוי טיפול שניים. מטרת המחקר הנוכחי להשוות בין טיפולי קו שני למחלה עמידה לBCG.

שיטות: מחקר רטרוספקטיבי, נסקרו מטופלים שטופלו בשטיפות BCG בשנים 2008-2016 במחלקתינו. אותרו מטופלים עם מחלה עמידה שהוגדרה כהישנות/התקדמות בתום שטיפות האינדוקציה או במהלך שטיפות האחזקה במשך שנה. עבור כל מטופל נבדק סוג הטיפול קו שני שניתן ותוצאותיו האונקולוגיות.

תוצאות: מתוך 315 מטופלים שטופלו בBCG, 68 סבלו ממחלה עמידה. עמידות התייצגה ב25% כמחלה חודרת שריר/גרורתית וב75% כמחלה שאינה חודרת שריר. מתוך ההשנויות שאינן חודרות שריר: 6 עברו ציסטקטומי מוקדם, 21 טופלו ברה-אינדוקציה BCG ו23 בשטיפות מיטומיצין מחומם (סינרגו). אחוז המטופלים שהגיבו בירידה בדרגת הגידול היה 33.3% בקבוצת הBCG ו39.1% בסינרגו. התקדמות למחלה חודרת שריר/גרורתית מיד לאחר השטיפות נמצאה ב19% בקבוצת הBCG וב26.1% בסינרגו. 3 מטופלים נוספים בכל קבוצה התקדמו בהמשך למחלה גרורתית.

מסקנות: הסיכוי לתגובה לשטיפות קו שני במטופלים עם מחלה עמידה לBCG עומד על כ35%, ללא הבדל משמעותי בין טיפול ברה אינדוקציה בBCG לסינרגו. הסיכון להתקדמות למחלה חודרת שריר/מטסטטית תחת שטיפות קו שני עומד על כ35%, ללא הבדל משמעותי בין הקבוצות. התוצאות מחדדות את הצורך בהצגת הפרוגנוזה העגומה למטופלים עם מחלה עמידה והגברת הטיפול בכריתת שלפוחית מוקדמת. במטופלים המסרבים/אינם כשירים, לא נמצא הבדל בתגובה לשטיפות רה-אינדוקציה בBCG לעומת סינרגו.