מה חושבים ערבים ישראלים ויוצאי ברית המועצות לשעבר על מחלת אלצהיימר: מחקר השוואתי של קבוצות מיעוט

העלייה בתוחלת החיים מלווה בעלייה חדה במספר האנשים עם מחלת אלצהיימר, גם בקרב קבוצות מיעוט בישראל . לקבוצות מיעוט מאפיינים סוציו-תרבותיים ייחודיים המשפיעים על תפיסותיהם בנוגע לנושאי בריאות רבים ומגוונים. נשאלת השאלה מה הן תפיסותיהן של קבוצות אלה בנוגע למחלת אלצהיימר.

מטרת העבודה: לבחון את דעותיהן של שתי קבוצות מיעוט מרכזיות בישראל – ערבים ישראלים וקהילת יוצאי ברה``מ לשעבר – בנוגע למחלת אלצהיימר, אבחונה וטיפולה.

שיטה: בוצע מחקר איכותני, תוך שימוש בקבוצות מיקוד עם משתתפים מהציבור הרחב במגזר הערבי ( n=8 ) ובקרב יוצאי ברה``מ לשעבר ( n=14). בוצע ניתוח תימתי של תמלולי הקבוצות.

ממצאים: נמצאו קווי דמיון ושוני בתפיסותיהם של שתי הקבוצות. סטיגמה, הן בנוגע למחלת אלצהיימר והן בנוגע לאדם עם המחלה זו, הייתה תמה מרכזית בשתי הקבוצות, כאשר פחד והימנעות מאדם עם המחלה רווחו בשתיהן. יחד עם זה, המשתתפים הערבים הדגישו יותר את השפעתה המכרעת של המשפחה בטיפול באדם עם מחלת אלצהיימר ,בעוד שמשתתפים יוצאי ברה``מ לשעבר הצביעו על תפקידם המרכזי של הרופאים באבחון המחלה.

מסקנות: ממצאי המחקר מדגישים את חשיבותו של הקונטקסט החברתי-תרבותי הייחודי של כל קבוצה בעיצוב תפיסותיהם לגבי אבחון וטיפול במחלת אלצהיימר.

מחקר זה מומן על ידי הקרן הגרמנית-ישראלית למחקר ופיתוח מדעי (German-Israeli Foundation for Scientific Research and Development - GIF)