אלמנות בגיל השלישי-קבוצת תמיכה

רקע: בית אילדן, דיור מוגן לדיירים לגיל השלישי. בו מתגוררים כ 330 דיירים. דיירי הבית נהנים משירותים שונים בינהם: שרותי רפואה, תרבות, אחזקה, משק ומערך סוציאלי.

צוות העוסיות מלווה את הדייר מכניסתו לבית, מסייע בהליך ההסתגלות, מיצוי זכויות, וממשיך לתמוך וללוות בהתאם לצורך לאורך חייו של הדייר.

במהלך השנה שחלפה, דיירים רבים אבדו את בני זוגם ובנוסף הצטרפו לבית אילדן מספר דיירים אשר היו בראשיתו של תהליך עיבוד האבל. בעקבות זאת נולד הצורך לבנות קבוצת תמיכה לדירים המתמודדים עם אובדן.

מטרה: לאור האמור לעיל ניכר הצורך לבנות קבוצה אשר תיתן מענה ומקום לתחושות, מחשבות ורגשות המלווים את תהליך האבל ותהווה מקור לתמיכה,סולידריות והכלה.

אוכלוסיית היעד: עשרה דיירים עצמאיים אשר חוו אובדן בשנה האחרונה וגילו רצון להיות חלק מקבוצת תמיכה עם אנשים הנמצאים במצבם.

השיטה: קבוצה סגורה, עשרה משתתפים, עשרה מפגשים שהתקיימו אחת לשבוע ברציפות, כל פגישה במשך שעה.

תמות מרכזיות: הדיסוננס בין צפיות החברה לאופן ההתמודדות עם אובדן תחושות והצרכים הקיימים בפועל. התמודדות עם החלל שיוצר האבל. שלבי האבל על פי קובלר רוס, התמודדות עם האובדן ממבט אל עבר העבר,הווה ועתיד.

כלים: קלפים טיפוליים,תרגילים פסיכו דרמתיים קרי :הכיסא הריק, שיח בעזרת חפץ המזכיר את הנפטר. ספרות: מעשה בחמישה בלונים, העלמה נה והבור.

תוצאות: הצורך בשיתוף בתחושות וקבלת תמיכה היה בולט מאוד במהלך הקבוצה. דיירים התגייסו לתהליך מתוך רצון לשמוע ולהישמע. דיירים דווחו כי הקבוצה היתה להם מקור לתמיכה. הודו על האפשרות לחלוק ולשתף בתחושותיהם. חשו מחוזקים מתחושת הסולידריות שנוצרה. מסרו כי הקבוצה סייעה להם להתמודד עם תחושת הבדידות שמלווה אותם. נוצרה אוירה נעימה, שיח כן ואינטימי.

מסקנות: הקבוצה מתאימה לדיירים שחוו אובדן בשנה האחרונה. דיירים שחוו אובדן בתקופה מאוחרת יותר החליטו לאחר מפגש אחד שלא לקחת חלק בקבוצה. ניכר הצורך המיידי של הדיירים לשתף,לפרוק, להזדהות מתוך תובנה כי הכאב אינו עובר, אין לו מזור אך ניתן עם הזמן לחבקו וללמוד לחיות עימו.