"מקהלת מלאכים, אדוות המים ומשקל האבן"* *הפרק פורסם בספר The International Handbook of Art Therapy in Palliative and Bereavement Care/ Routledge Taylor & Francis Group*

בעקבות הארכת תוחלת החיים במאה ה -21 ועבודה עם בני משפחה המטפלים בבן משפחה דמנטי, רצינו לסייע למטפלים העיקריים להמשיך להיות `בני משפחה` ולשלב את בן המשפחה הדמנטי בחווית ההיות של משפחתו המורחבת.

המחקר שיוצג** מבוסס על ארבע נקודות מוצא עיקריות -

• המנעות- זיהוי הרצון בקרב הפונים לטיפול, הסועדים בן משפחה דמנטי, לוותר על קשר משמעותי עם בן המשפחה.

• האמנות כמחברת-האמונה העמוקה בכוחה של האמנות לאפשר חוויה של "יחד" בנוכחות משותפת משמעותית.

• הזדמנות- מחקריה של קובלר רוס (2002) על ההזדמנות הביאו אותנו לבחון את הערך המוסף בעבודה דרך אמנות של המטפל העיקרי עם הזקן הדמנטי .

• מרחב ייחודי של חקירה- נבחנו דרכים להרחבת המרחב הפוטנציאלי שבין המטפל העיקרי לבין הזקן הדמנטי בהתבסס על פסיכותרפיה באמנות וכליה.

נציג את תוצאות המחקר ואת העבודה בעקבותיו של ליווי המטפל העיקרי כפי שאנו מלמדים את הסטודנטים- בצורה המאפשרת הרחבת יכולת אמפטית, הבנת העברה מהי (במפגשיו עם בן משפחתו הדמנטי) והפיכת מפגשים אלו לכר להעמקת הקשר באמצעות האמנויות.

מטרתה של התערבות מורכבת זו הייתה לעקוף מעצורים מילוליים ורגשיים, ליצור חווית `היות` בה הדגש הינו על היכולת להיות יחד. כשהכלים, החומרים והיצירה/אין יצירה במפגש, מהווים מרחב שלישי המנכיח ומעמיק את המתרחש בו לכדי מכלול תלת ממדי של זיכרונות חדשים, בדיוק כמו בסיטואציה טיפולית באמנות, הן עבור המטפל העיקרי והן עבור בן המשפחה הדמנטי .

המודל מרחיב את המרחב הטריאנגולרי של טיפול באמנות למרחב פֶּרַמִידְיָאלִי. יוצגו דוגמאות ויודגם מודל התערבות המאפשר למטפלים העיקריים:

• התמודדות טובה יותר עם הדיכאון

• שהות ארוכה יותר במחיצת החולה

• השהות נחוות משמעותית

• הזדמנות לקרב את בן המשפחה הדמנטי לחיי המשפחה המורחבת

***יוצגו כלים ודרכים לבחירת תחום האמנות העדיף עבור כל משפחה.

**מודל המבוסס על הגישה המופעלת בסמינר הקליני בשנה א בתואר השני לטיפול באמנות חזותית בבית ברל