תהליכים ותמורות מקצועיים בקרב אודיולוגים העוסקים בשיקום שמיעה למבוגרים כמקרה מבחן למקצועות הבריאות

אנשי מקצועות הבריאות מתמודדים בעשורים האחרונים עם תהליכים ותמורות היכולים להשפיע על סביבת עבודתם ועל זהותם המקצועית. מודעות והתייחסות של אנשי המקצוע לתהליכים אלה יכולות לתרום להבנת הדינמיקה של התפתחות המקצועות והזהות המקצועית (Chreim et al 2007), לתכנון ההתמודדות עם השינויים הללו ולבחינת עתידו של המקצוע (Plochget al, 2009; Rozensky, 2012).

שיקום שמיעה בקרב מבוגרים בעזרת מכשירי שמיעה הינו תחום מקצועי המבוסס טכנולוגיה והאודיולוגים העוסקים בו מתמודדים עם השתנות סביבת עבודתם. שינויים אלה נובעים מדרישה גוברת לשירותים אודיולוגים ולשיקום שמיעה עקב הזדקנות האוכלוסייה, מתהליכים רגולטוריים המוכתבים על ידי מערכות הבריאות, מהשפעות חברתיות על דפוסי צריכה ודרכי טיפול ומההתפתחות הטכנולוגית המואצת של מכשירי השמיעה.

מטרת המחקר הייתה לבחון את תפיסת הזהות המקצועית של אודיולוגים העוסקים בשיקום שמיעה בישראל בקרב מבוגרים, את תפיסת יכולת ההתמודדות שלהם עם שינויים בתחום עיסוקם ואת תפיסת השפעת אותם שינויים על האודיולוג כפרט ועל המקצוע. לצורך כך, בוצע סקר מקוון בקרב 124 אודיולוגים.

תוצאות הסקר מצביעות על כך שתפיסת הזהות המקצועית של אודיולוגים וותיקים חזקה יותר מזו של צעירים. אודיולוגים במשרות ניהול ואודיולוגים וותיקים תופסים את השפעת השינויים כשלילית יותר. עוד נמצא כי תפיסת האודיולוגים את השלכות השינויים על האודיולוג כפרט ועל המקצוע מושפעת מתפיסת היכולת להתמודד עם שינויים, מהוותק ומהתפקיד במכון בו הם עובדים.

השפעת שינויים בסביבה המקצועית נתפסת באופן שונה על-ידי אודיולוגים בעלי מאפיינים מגוונים. האודיולוגים מצביעים על כך שהשינויים משפיעים על עבודתם המקצועית אך השלכות שינויים אלה על הזהות והאוטונומיה המקצועיות עדיין אינן ברורות לחלוטין.

Chreim, S., Williams, B. E., & Hinings, C. R. (2007). Interlevel influences on the reconstruction of professional role identity. Academy of Management Journal, 50 (6), 1515-1539.‏

Plochg, T., Klazinga, N. S., & Starfield, B. (2009). Transforming medical professionalism to fit changing health needs. BMC medicine, 7 (1), 64.‏

Rozensky, R. H. (2012). Health care reform: Preparing the psychology workforce. Journal of Clinical Psychology in Medical Settings, 19 (1), 5-11.‏