מה משפיע על יכולת החזרה על משפטים בקרב ילדים צעירים עם התפתחות תקינה? השוואה בין סוגי משפטים, אורך משפטים והשפעת השהייה בחזרה

מטלת חזרה על משפטים נפוצה באבחוני שפה ונחשבת לכלי מהימן להערכת שפה אצל ילדים. הרציונל הוא שכאשר ילדים חוזרים על משפט הם חייבים לעבד את המשפט. על מנת שהמטלה תהיה יעילה קלינית, רמת מורכבותה צריכה להיות מותאמת לגיל הילד וליכולתו השפתית, כדי להימנע מאפקט רצפה או תקרה. מורכבות המטלה באה לידי ביטוי באופנים שונים, ביניהם: סוגי המשפטים, אורך המשפטים, אופן ההעברה ואופן הציינון.

מטרת מחקר זה היתה לבדוק את ההשפעה של אורך המשפטים וההשהייה בחזרה, על הביצוע של ילדים עם התפתחות שפה תקינה במטלת חזרה על משפטים מסוגים שונים. במחקר נכללו משפטים הכוללים פעלים עם מידע משלימי שונה ומבנים תחביריים שונים.

לצורך בדיקת השפעת אורך המשפטים הוצגו משפטים באורכים שונים (ללא נספחים /2 נספחים / 4 נספחים). על מנת לבדוק את השפעת ההשהייה הילדים התבקשו לספור בקול עד 5 לאחר ששמעו את המשפט ורק אז לחזור עליו.

נבדקים: 40 ילדים בני 5-7 שנים, דוברי עברית כשפת אם, ללא הפרעות בהתפתחות שפה עפ"י דיווח ההורים. קבוצה זו הורכבה מ-3 קבוצות של ילדים, שכל אחת מהן נבדקה בתנאים שונים של מטלת החזרה. הילדים נבדקו בביתם, בנוכחות אחד מהוריהם, במפגש שארך כ-45 דקות.

תוצאות: 1. אפקט אורך מובהק: ככל שהיו יותר נספחים אחוז ההצלחה בחזרה ירד, בכל סוגי המשפטים. 2. חזרה טובה יותר באופן מובהק ללא השהייה בהשוואה להשהייה של 5 שניות: עבור משפטי זיקה אך לא עבור משפטים פשוטים. 3. אפקט מורכבות תחבירית מובהק: בהשפעת אורך המשפט ובהשפעת ההשהייה. 4. יותר טעויות בנספחים בהשוואה לארגומנטים באופן מובהק: בהשפעת אורך המשפט ובהשפעת ההשהייה.

ממצאים אלה מצביעים על כך שכאשר עומס העיבוד עולה, הנבדקים נוטים להשמיט רכיבים שאינם הכרחיים מבחינת התקינות הדקדוקית של המשפט – נספחים ולא ארגומנטים, ממצא זה מעיד על קיומו של מידע שמור אצלם לגבי הרכיבים החיוניים למשפט דקדוקי. כמו כן, כאשר קיים עומס, המבנים הפשוטים יותר נשמרים והמורכבים נפגעים. בהרצאה נרחיב לגבי הממצאים ונדון בהשלכותיהם.