מה הם הגורמים המסבירים תפיסות הצוות הרפואי בבתי חולים בנוגע לשימוש בגישת "המטופל במרכז" עם אנשים עם ירידה קוגניטיבית?

רקע: גישת המטופל במרכז עם אנשים עם ירידה קוגניטיבית מיושמת בעיקר במסגרות קהילתיות ובבתי אבות. זה מפתיע כי שיעור הזקנים עם ירידה קוגניטיבית המאושפזים בבתי חולים הינו גבוה מאד. יישום גישת טיפול תלויה בתפיסות של הצוות הרפואי לגביה.

מטרת המחקר: לבחון את תפיסות הצוות הרפואי בבתי חולים בנוגע ליישום גישת "המטופל במרכז" עם אנשים עם ירידה קוגניטיבית והגורמים האישיים, המקצועיים והארגוניים הקשורים בהן.

שיטה: בוצע סקר רוחב בקרב 560 אנשי צוות (58% נשים, 50% יהודים, 24% רופאים, 69% אחיות, גיל ממוצע= 39, ממוצע מספר שנות ותק= 13 ) בארבעה בתי חולים ברחבי הארץ.

כלים וניתוח סטטיסטי: נעשה שימוש בשאלון מובנה אשר העריך את תפיסות המשתתפים בנוגע לגישת המטופל במרכז בשלושה ממדים (Person centeredness of older people with cognitive impairment- POPAC), יחד עם אפיונים סוציו-דמוגרפיים (מגדר, גיל, השכלה, לאום), מקצועיים (ותק במקצוע ובמוסד, ניסיון עם אנשים עם דמנציה, והכשרה בנושא המטופל במרכז), פסיכולוגים (ידע על מחלת אלצהיימר, וחוללות עצמית), וארגוניים (גודל הארגון, ואקלים ארגוני). בוצעו רגרסיות היררכיות לזיהוי הגורמים המסבירים תפיסות המשתתפים בנוגע לגישת המטופל במרכז.

ממצאים: תפיסות המשתתפים בנוגע לגישת המטופל במרכז עבור אנשים עם ירידה קוגניטיבית היו בינוניות (ממוצע = 4.0, 3.7, ו – 3.6 בטווח שבין 1 – 6, בממדי ההערכה הקוגניטיבית, הניסיון, והטיפול האינדיבידואלי, בהתאם). גורמים הפסיכולוגים וארגוניים נמצאו כתורמים העיקריים להסבר התפיסות, כאשר הם הוסיפו בין 13% ל – 22% לשונות המוסברת בשלושת ממדי הכלי. משתתפים לא יהודיים, רופאים ואחיות, ואלה שעברו הכשרה בנושא המטופל במרכז, הביעו תפיסות גבוהות יותר בהשוואה למשתתפים יהודיים, פרה-רפואיים, וללא הכשרה בנושא.

מסקנות: מומלץ לחזק את תפיסות הצוות הרפואי בנושא במטרה להרחיב את יישום גישת המטופל במרכז עם אנשים עם ירידה קוגניטיבית בבתי חולים. כמו כן, נדרש לשים לב לגורמים הפסיכולוגים והארגוניים כתורמים העיקריים לתפיסות אלה.

מחקר זה מומן על ידי המכון הלאומי לחקר שרותי הבריאות ומדיניות הבריאות (מס` מחקר ר(2017/114/