רקע: במטרה להפחית את השפעותיה השליליות של המחלה ברמה האישית, המשפחתית והחברתית, המחקר בתחום מחלת אלצהיימר מתמקד בשנים האחרונות בחיפוש דרכים לאבחון מוקדם של המחלה. אם כי מגוון של סמנים ביולוגים מתגלים כאחת האפשרויות לכך, השימוש בהם תלוי בדעותיהם של המומחים בתחום.
מטרת העבודה: לבחון את השקפותיהם של מומחים ישראלים בתחום מחלת אלצהיימר בנוגע לאבחון מוקדם של המחלה והשימוש בסמנים ביולוגים לכך.
שיטה: בוצע מחקר איכותני עם 14 מומחים (נוירולוגים, פסיכיאטרים, וגריאטריים בכירים, פסיכולוגים ועובדים סוציאלים מומחים בתחום)– הן באמצעות קבוצת מיקוד והן על ידי ראיונות פרטניים חצי מובנים.
ממצאים: ניתוח תימתי של התמלולים העלה כי למומחים דעות מורכבות בנוגע לאבחנה מוקדמת של מחלת אלצהיימר. בלטו במיוחד דילמות העולות מהקו הדק המפריד בין החשיבות המחקרית והקלינית שבלפתח דרכים חדשניות לאבחון מוקדם. המשתתפים גם הדגישו את הפרדוקס באבחון מוקדם של המחלה, כאשר מצד אחד ציינו את היתרונות בזיהוי וטיפול מוקדם, בעיקר לתכנון עתידו של האדם עם המחלה ומשפחתו, ומצד שני, הבליטו את חוסר התועלת הקלינית ואף המוסרית בהערכת הסיכוי לחלות במחלה חשוכת מרפא. לבסוף, רוב המשתתפים הביעו ספק באמינותן של הבדיקות החדשניות.
מסקנות: קבלתן ויישומן של גישות חדשות לאבחון מוקדם של מחלת אלצהיימר תלויות לא רק בקידום הטכנולוגי והמחקרי בנוגע לפיתוח סמנים ביולוגים יעילים, אלא גם בדעותיהם והשקפותיהם של המומחים בשטח. מהמחקר הנוכחי עולה כי מומחים ישראלים בנושא מעלים דילמות מוסריות ופרקטיות רבות, הדורשות התייחסות של מערכת בריאות הציבור.
מחקר זה מומן על ידי הקרן הגרמנית-ישראלית למחקר ופיתוח מדעי
(German-Israeli Foundation for Scientific Research and Development -GIF)