מטרות: החברה הישראלית צריכה להיערך ל"מגפת הדמנציה". עד שנת 2050 מספר החולים צפוי לשלש את עצמו, וטרם נמצאה תרופה לריפוי המחלה. למרות זאת קיימים טיפולים לא-פרמקולוגיים שהוכחו כיעילים במניעת התקדמות המחלה, ושירותים בקהילה שיכולים לשפר איכות החיים של החולה ומשפחתו. מחקרים מראים שרופאים מכירים תרופות לדמנציה אבל חסר להם ידע על כלים לאבחון, מניעה, התערבויות לא פרמקולוגיות, ושירותים בקהילה.
מטרת המחקר, להרחיב את היריעה על הידע, עמדות, חסמים, והרגלים, של רופאי משפחה בארץ כולל החסמים הקיימים, למתן טיפול יאות וכוללני לאנשים עם דמנציה ובני משפחתם. הסקר מומן חלקית על ידי איגוד רופאי המשפחה בארץ.
שיטות: שני אירגונים, מלב"ב, עמותה המטפלת באנשים עם דמנציה בקהילה, ושירותי בריאות כללית – מרכז , שתפו פעולה בהכנת וחלוקת שאלון על ידע, עמדות, חסמים ושיטות עבודה של רופאי משפחה ביחס לטיפול בדמנציה. אמתנו את השאלון בקבוצת מיקוד של רופאי משפחה. חילקנו את השאלון לכלל באי כנס 2018. רופאי המשפחה מלאו והחזירו את השאלונים בעצמם, לפני עזיבתם את הכנס.
ממצאים: כ- 400 רופאי משפחה השתתפו בכנס, 97 מתוכם מלאו את השאלון (שיעור ההיענות, response rate, העומד על 24%). תוצאות הסקר מצביעות על ממצאים, המשקפים ידע, עמדות והרגלים של רופאי המשפחה, ביחס לדמנציה ולסובלים ממנה.
מסקנות: ממצאי סקר זה יכולים לעזור לקובעי המדיניות למפות חסמים וקשיים, וכן לתכנן התערבויות חינוכיות ייעודיות ומותאמות לרופאים, כדי שיוכלו להגיש הטיפול שמומלץ על ידי הנחיות לאומיות לטיפול בדמנציה (national dementia care guidelines).