הכינוס הדו שנתי ה-23 של האגודה הישראלית לגרונטולוגיה, 17-18 בפברואר,2020

מה מנבא מחשבות אובדניות? בחינה פרוספקטיבית של תפקידו של הגיל הסובייקטיבי בניבוי מחשבות אובדניות בקרב פדויי שבי ממלחמת יום כיפור

author.DisplayName 1 author.DisplayName 2 author.DisplayName 3
1התכנית לפסיכולוגיה קלינית גרונטולוגית, המרכז האקדמי רופין, ישראל
2התכנית למדעי ההתנהגות, המרכז לחקר האובדנות והכאב הנפשי על שם ליאור צפתי ז״ל, המרכז האקדמי רופין, ישראל
3בית הספר לעבודה סוציאלית, אוניברסיטת תל-אביב, ישראל

מטרת העבודה: מחקרים מראים כי קיים קשר משמעותי בין חוויות טראומטיות ומחשבות אובדניות, במיוחד בקרב זקנים. המחקר הנוכחי בחן מחשבות אובדניות בקרב לוחמים לשעבר אשר חוו טראומות מלחמה, ואת התפקיד של תפיסות אישיות לגבי גיל (גיל סובייקטיבי) לניבוי מחשבות אובדניות.

שיטות: המחקר מבוסס על מחקר אורך שהתבצע בקרב פדויי שבי (במחקר הנוכחי: N = 125) וקבוצת ביקורת של לוחמים שלא נפלו בשבי (במחקר הנוכחי: N = 101) ממלחמת יום כיפור ב-1973 (גיל ממוצע = 65.05, ס.ת. = 5.29). המשתתפים רואיינו לגבי מחשבות אובדניות, גיל סובייקטיבי, תסמינים פוסט-טראומטיים, ונתוני רקע, בשנת 2008, ושוב ב-2015.

ממצאים: ניתוחי רגרסיה הראו כי לפדויי השבי רמות גבוהות יותר של חשיבה אובדנית בהשוואה לקבוצת הביקורת, וכי פדויי שבי הסובלים מהפרעה פוסט-טראומטית מדווחים על הרמות הגבוהות ביותר של חשיבה אובדנית, ועל גיל סובייקטיבי זקן יותר. בנוסף, ניתוח תיווך הראה כי בקרב פדויי השבי, לאחר שליטה במצב בריאות, גיל כרונולוגי, ובתסמינים פוסט-טראומטיים, מחשבות אובדניות ב-2008 ניבאו הישנות של מחשבות אובדניות ב-2015, וכי קשר זה מתווך באופן סדרתי על ידי גיל סובייקטיבי הן ב-2008, והן ב-2015.

מסקנות: קיימת תת-קבוצה של פדויי שבי ממלחמת יום כיפור, אשר נמצאת בסיכון מתמשך לחשיבה אובדנית במחצית השניה של החיים. כמו כן, נראה כי גיל סובייקטיבי זקן יותר משחק תפקיד בקיומן של מחשבות אובדניות, מעבר לתסמינים פוסט-טראומטיים, גיל כרונולוגי, ובריאות. ממצאים אלו ממחישים את ההשלכות השליליות ארוכות הטווח של טראומת השבי ושל מחשבות אובדניות בגיל מבוגר, ואת תפקידם בהאצת ההזדקנות הפסיכולוגית.









Powered by Eventact EMS