השפעת פרישה מוקדמת, מאפיינים אישיים ומדיניות חברתית על ירידה קוגניטיבית בקרב פורשים במדינות אירופה

מטרות: השכיחות העולה של ירידה קוגניטיבית בגיל מבוגר הפכה בשנים האחרונות לאתגר עולמי. מטרת המחקר לקדם את ההבנה של תופעה זו, באמצעות הערכה של השפעת גורמים אישיים ומדיניות חברתית על דעיכת הזיכרון בקרב פורשים במדינות אירופה.

שיטות: המחקר עושה שימוש בנתונים שנאספו בשני ראיונות מעקב של סקר הבריאות, הזקנה והפרישה באירופה (SHARE) ב-12 מדינות אירופה (כולל ישראל) – נתונים רב-תחומיים ורב-לאומיים הכוללים מידע דמוגרפי, בריאותי, כלכלי והתנהגותי. המדגם כולל 11,930 פורשים בני 50+ שהתראיינו פעמיים בהפרש של ארבע שנים - בראיון הראשון (T1) ושוב ארבע שנים לאחר מכן (T2). דעיכת זיכרון הוערכה על ידי מדידת השינוי במספר המילים שזכרו הפורשים בראיון הראשון בהשוואה לאלו שזכרו בראיון השני. עשר מילים הוצגו בכל ראיון והמשתתפים התבקשו לחזור עליהן, תחילה מיד ושוב לאחר מספר דקות (מקסימום 20 מילים). סולם הערכת השינוי לאורך זמן נע בין -20 ל- +20.

תוצאות: למעט מגדר, נמצא כי כל המשתנים המסבירים משפיעים על דעיכת זיכרון – כולל גיל, השכלה, מצב בריאותי/תפקודי, תסמינים דיכאוניים, פרישה מוקדמת, אורח חיים פעיל, כמו גם אפיון של מדינות אירופה על פי חלוקה לארבעה אזורים גיאוגרפיים על בסיס מדיניות חברתית. נמצא כי לירידה לאורך זמן במשתנים של בריאות גופנית ונפשית יש השפעה שלילית נוספת על הזיכרון של הפורשים.

מסקנות: ממצאים אלה מדגישים את החשיבות שבהתמקדות בידוע עד כה כדי לדחות דעיכת זיכרון בקרב מבוגרים. בנוסף לקידום המדיניות הלאומית בהגדלת מספר שנות הלימוד וההשתתפות בכוח העבודה, אנו ממליצים להציג תכניות המעודדות אנשים לדחות פרישה, ולהתאים את תנאי מקום העבודה על מנת לאפשר לאנשים מזדקנים להמשיך ולתרום לכוח העבודה. אנו ממליצים לקדם אורח חיים פעיל בקרב מבוגרים, במיוחד במדינות הים התיכון ומזרח אירופה על ידי תוכניות חינוך לבריאות ופנאי פעיל.