מה הם הגורמים המנבאים איכות חיים תלוית בריאות בקרב מתמודדים ערבים עם דיכאון בישראל?

רקע: איכות חיים תלוית בריאות נחשב כמדד תוצאה חשוב בקרב אנשים המתמודדים עם דיכאון. עם זאת, מספר המחקרים אשר בחן מושג זה ואת הגורמים הקשורים בו הינו מצומצם מאוד, כאשר מחקרים אלו בוצעו בעיקר בקרב מתמודדים עם דיכאון בגילאים 18-65 שנים, והתמקדו בגורמים קליניים וסוציו-דמוגרפיים בלבד.

מטרת המחקר: לבחון איכות חיים תלוית בריאות בקרב מתמודדים ערבים עם דיכאון באמצעות מודל אינטגרטיבי המשלב ייצוגי מחלה קוגניטיביים ורגשיים, סטיגמה עצמית, הערכה עצמית וגיל (צעירים בין הגילאים 18-65, וזקנים מעל גיל 65).

שיטה: 160 מתמודדים ערבים המאובחנים עם דיכאון השתתפו במחקר זה. המשתתפים התבקשו להשיב על שאלון שבחן איכות חיים תלוית בריאות, ייצוגי מחלה קוגניטיביים ורגשיים, סטיגמה עצמית, הערכה עצמית ומאפיינים סוציו דמוגרפיים וקליניים (מגדר, מצב משפחתי, מצב סוציו אקונומי, השכלה, גיל בעת אבחון הדיכאון וחומרת הדיכאון).

ממצאים: מחצית מהמשתתפים היו צעירים (18-65) ומחצית זקנים (65+), כאשר רוב המשתתפים היו נשים, נשואים, ודיווחו על רמת דיכאון קלה-בינונית. נמצא כי המודל האינטגרטיבי הסביר 57% מהשונות של איכות חיים תלוית בריאות, כאשר המשתנים: מצב סוציואקונומי, ייצוגי מחלה קוגניטיביים, הערכה עצמית וקבוצת גיל נמצאו כתורמים מובהקים להסבר השונות באיכות חיים תלוית בריאות. כלומר, ייצוגי מחלה קוגניטיביים חיוביים יותר, הערכה עצמית גבוהה יותר ולהיות חלק מקבוצת הצעירים מנבאים איכות חיים תלוית בריאות גבוהה יותר בקרב מתמודדים ערבים עם דיכאון.

מסקנות: ממצאינו מראים כי איכות חיים תלוית בריאות בקרב מתמודדים ערבים עם דיכאון יכולה להיות מוסברת גם באמצעות תפיסות סובייקטיביות של המתמודד להפרעה (ייצוגי מחלה קוגניטיביים) ולעצמו (הערכה עצמית), לצד גילו בהיותו צעיר או זקן. על כן, מומלץ כי תכוניות התערבות שמטרתן העלאת איכות חיים תלוית בריאות ייקחו בחשבון גורמים אלו ויסבו תשומת לב מיוחדת לקבוצת המתמודדים הזקנים.