תכנית לזיהוי, טיפול ושחרור מתאים לאנשים עם דמנציה ודלריום בבתי חולים כלליים

רקע: בישראל יש כ-100-120,000 אנשים עם דמנציה (חלקם אינם מאובחנים), והם מהווים כ-10% מבני 65 ומעלה, כששיעורם עולה עם הגיל (בהתבסס על נתוני קופות החולים).
כידוע, שיעור האשפוזים גבוה יותר בקרב אוכלוסייה זו, משך האשפוז ארוך יותר (בהשוואה לאוכלוסייה באותו גיל) והם בסיכון מוגבר לסיבוכי אשפוז ולירידה תפקודית וקוגניטיבית נוספת. בארצות אחרות פותחו תכניות להעלאת מודעות צוות ביה"ח למחלה ולמאפייניה ולשיפור הידע ומיומנויות הזיהוי של מטופלים אלה, הטיפול באשפוז והשחרור – כדי להתמודד טוב יותר עם מאפייניהם הייחודיים.

מטרת העבודה: כחלק מיישום התכנית הלאומית להתמודדות עם מחלת האלצהיימר ודמנציות אחרות ומניעתן, אגף הגריאטריה במשה"ב וג`וינט-אשל פרסמו קול קורא לבתי החולים לפיתוח תכנית לזיהוי, טיפול ושחרור מתאים לאנשים עם דמנציה ודלריום בבתי"ח.

שיטות: ארבעה בתי"ח כלליים נבחרו על סמך איכות הצעותיהם: רמב"ם, בני ציון, שיבא ואיכילוב. בתיה"ח יישמו את התכנית על פי המתווה שהציעו, תוך שיפורים והתאמה לסוגיות שהתעוררו בפועל. התכניות הופעלו על ידי צוות רב מקצועי מתחומי רפואה גריאטרית, סיעוד, ע"ס, ריפוי בעיסוק, תזונה ופיזיותרפיה (או חלקם) וכללו הכשרת צוות, תהליכי איתור, טיפול ממוקד ושחרור מתואם. התכנית פועלת מזה כשנתיים ועוברת הערכה ע"י גוף מחקרי בלתי תלוי.

ממצאים: נכון לאוגוסט 2019, נסקרו כ-14,150 איש לתכנית בכל בתי החולים, מתוכם כ-30% בממוצע אותרו עם ירידה קוגניטיבית וכ-2000 אנשי צוות נחשפו לה ולהכשרות במסגרתה. על סמך דיווחי בתיה"ח, התכנית תורמת להעלאת המודעות והידע של אנשי הצוות, להגדלת האבחון והזיהוי של אנשים עם ירידה קוגניטיבית, דמנציה ודלריום, לשיפור הטיפול הרב מקצועי בהם וליצירת רצף טיפול עם הקהילה. לתכנית יש נראות רבה בכל בית חולים, הכוללת שת"פ של אנשי צוות נוספים וההנהלה ויתכן שמדדיה יהפכו לתו תקן לטיפול ראוי בביה"ח.

מסקנות: נוכח הישגי התכנית, מוצע להרחיבה לכל בתיה"ח בארץ, למען שיפור איכות האשפוז והטיפול באנשים עם דמנציה ולהפחתת שיעורי דליריום, סיבוכי אשפוז ויתכן גם אשפוזים חוזרים.