היבטים יצירתיים במניפסטים של בנות הגיל השלישי: "האומץ לתפור את השמלה המתאימה לך"

המטרה: יצירתיות נחשבת אמצעי לשגשוג ולאחת הדרכים להתמודדות עם אתגרי היומיום. אולם, כשמדובר ביצירתיות בגיל השלישי, עולה ההקשר הסטריאוטיפי של יצירתיות כפעילות פנאי אומנותית. הכניסה של בנות הגיל השלישי לשלב חדש בחייהן מלווה בשינויים במרחב האישי, המשפחתי, החברתי והתעסוקתי. מטרת ההרצאה היא לבחון את יחסי הגומלין בין שינויים אלו אצל בנות הגיל השלישי לבין יצירתיות כאמצעי לשגשוג ודרך התמודדות עם אתגרי היומיום.

השיטה: הנתונים נלקחו מ-24 ראיונות מובנים למחצה שהוקלטו ותומללו מילה במילה עם 12 נשים (2 ראיונות לכל משתתפת), בגילאי 60-74, מתפקדות ועצמאיות מבחינה מנטלית, מתוך מחקר דוקטורט בתהליך עבודה. ניתוח הנתונים התבצע בהתאם למסורת הפנומנולוגית.

הממצאים: מניתוח הנתונים עלו ארבעה סוגי מניפסטים המתייחסים להבנייה של המרואיינות לגבי מה עליהן לעשות או כיצד עליהן להתנהג לאחר הפרישה. לעיתים קרובות המניפסט יוצא מתוך שלילה של משהו אחר. המניפסט הוא מעין קריאת כיוון ושער, שדרכו מנסחות המרואיינות כיצד הן יוצרות את השלב החדש בחייהן. המניפסטים באים לידי ביטוי בין היתר באמצעות טקסטים שיש בהם התלבטויות, שאלות ו/או קונפליקטים ביני לבין עצמי או האחר. תהליך זה כולל עיסוק בהגדרת העצמי. התמה מנסה לענות האם ואיך היצירתיות באה לידי ביטוי במניפסטים. ארבעת המניפסטים (תתי התמות) : (1) "מה שאתה בוחר לעשות עם החיים שלך זה סוג של יצירתיות": שלב חדש, הפקות חדשות; (2) "חזרתי לגלות את הטעם": התחדשות אישית; (3) "אני לא איזה אחת הולכת בתלם": מניפסטים סביב הגדרה עצמית; (4) "לעשות חיים או לעשות עבודה": שאלות, התלבטויות וקונפליקטים סביב מניפסטים.

מסקנות: הממצאים מצביעים על מורכבות המציאות של נשים אלו ועל משמעות היצירתיות עבורן בתוך המציאות המורכבת. הממצאים יהוו בסיס ליצירת מודל תיאורטי שיסייע לנשים להרגיש שייכות לקבוצת השוות ולקבל לגיטימציה ותמיכה בתהליכים שהן עוברות בשלב זה בחייהן.