תיווך תקשורתי סבאי בסביבה רוויית טכנולוגיות מדיה

מטרה: מחקרים במדינות מערביות שונות מראים כי קרוב למחצית מהסבים משגיחים על נכד אחד לפחות, בתדירות של פעם בשבוע ואף יותר. הסבים לא רק מטפלים בצרכים הפיזיים של הנכדים ומלווים אותם למקומות שונים, אלא גם לוקחים חלק פעיל בפעילויות הפנאי שלהם ובתוך זה השימוש במדיה. למעשה, נמצא כי צפייה בטלוויזיה מהווה חלק דומיננטי מהזמן שבו סבים ונכדים מבלים ביחד. עם זאת, הספרות המחקרית לא בחנה עד כה את התפקיד של הסבים כמתווכים של צריכת המדיה של נכדיהם באמצעים כגון הגבלת זמן מסך, בחירת תוכן חינוכי, או שימוש משותף במדיה. המחקר הנוכחי נועד למלא לקונה זו באמצעות בחינה של דפוסי תיווך סבאי של שימושי המדיה של נכדים, תוך הבחנה בין שימושים לא אינטראקטיביים (צפייה בתוכן מסך) ושימושים אינטראקטיביים (משחקי מחשב, שימוש בישומונים וכד`).

שיטה: המחקר מתבסס על שתי שיטות משלימות: סקר וראיונות עומק. במסגרת הסקר רואיינו 356 סבים וסבתות ישראלים אשר הצהירו שהם משגיחים על נכדיהם פעם בשבוע לפחות. בנוסף, בוצעו ראיונות עומק עם 23 צמדים של אימהות וסבתות.

ממצאים: ממצאי המחקר חושפים הבדלים משמעותיים בגישתם של הסבים למדיה אינטראקטיביים בהשוואה למדיה לא אינטראקטיביים. באופן כללי הם מפגינים היכרות מעמיקה יותר עם התכנים הטלוויזיוניים, שמיועדים לילדים, אך בו בזמן הם מבטאים עמדות חיוביות יותר כלפי המדיה הדיגיטליים, להם מיוחסת השפעה חיובית יותר על התפתחותם הקוגניטיבית והרגשית של הילדים. בנוסף, אלה מבין הסבים, אשר עושים שימוש משותף במדיה עם נכדיהם, מרגישים יותר קרובים לעולמם.

מסקנות: המחקר הנוכחי מאשש כי תיווך שימושי המדיה של הנכדים, בין אם זו צפייה בתוכן מסך ובין אם אלה משחקים דיגיטליים, הינו חלק אינטגרלי ומרכזי בחוויית הסבאות בת זמננו. המחקר חשף אתגרים מורכבים, בפניהם ניצבים הסבים בזמן שנכדיהם הצעירים משתמשים במדיה. הסיבות לכך אינן נעוצות אך ורק בפער הדיגיטלי המוכר, אלא גם בתפיסות העולם של הסבים ביחס להשפעות שיש למדיה השונים על נכדיהם ובאופן בו הם תופסים את תפקידם כמתווכים בעבר וכיום.