מטרה: מאמר זה בוחן עבודת זהות בקרב זקנים הומואים המשתמשים בטכנולוגיות מידע ותקשורת חדשות, והוא שואל כיצד כל אחד משני מרכיבי הזהות שלהם – הומואיות וזקנה – וכן השילוב ביניהם, מעצבים את מערכת היחסים שלהם עם טכנולוגיות חדשות. במילים אחרות, המחקר מבקש לפרק ולהרכיב מחדש את המשולש הומוסקסואליות-זקנה-טכנולוגיה באמצעות משקפיים תיאורטיים של עבודת זהות.
שיטה: המחקר מבוסס על ניתוח תמטי רפלקסיבי של 17 ראיונות עומק חצי מובנים עם הומואים בני 66-81. ניתוח תמטי רפלקסיבי כולל שישה שלבים עיקריים, ובמרכזם קידוד ובניית קטגוריות, שבאמצעותם החוקר מפרש את הטקסטים ומארגן את תובנותיו לתוך דפוסים שיטתיים ונהירים.
ממצאים: המחקר מראה שטכנולוגיות חדשות מהוות צומת מרכזי שבו הזהות ההומואית והזהות הזקנה נפגשות ומתנגשות: בעוד שהומוסקסואליות וטכנולוגיה "הולכות יד ביד" במובן הזה שהן מאפשרות, מעודדות ומעצימות זו את זו, הזהות הזקנה מספקת לפרט לגיטימציה להתנתק מטכנולוגיות חדשות ולבטא את זרותו בעולם הדיגיטלי. באמצעות המונח IT identity – המידה שבה אדם חווה טכנולוגיה ספציפית כאינטגרלית לתחושת העצמי שלו – אנו מראים שלהומואים זקנים יש זהות IT חזקה כאשר הם משתמשים בטכנולוגיה, חושבים או מדברים עליה ביחס לנטייתם ההומוסקסואלית, וזהות IT חלשה יותר כאשר הם עושים זאת ביחס לגילם המבוגר. במובן הזה, הומוסקסואליות וזקנה הן שני הקשרים שביחס אליהם ניתן לבחון את השימוש בטכנולוגיות חדשות.
מסקנות: ראשית, המחקר מציע שטכנולוגיות חדשות מתפקדות כמנגנון נוסף – בדומה לרעיונות תרבותיים אחרים כמו מיניות – אשר מאתגר את המיזוג של הזהויות ההומואית והזקנה והופך את הזהות "הומו זקן" לבלתי אפשרית, או לכל הפחות לקשה לתחזוק. מהבחינה הזאת, המחקר הנוכחי מצטרף לשורה ארוכה של מחקרים אשר מצביעים על התפקיד הרגרסיבי של טכנולוגיות חדשות. שנית, על בסיס ממצאי המחקר אנו מציעים מסגור מחודש למושג IT identity ומדגישים את אופיו ההקשרי והמצבי על פני יציבותו.