מטרת המחקר: תושבי מדינת ישראל חשופים לאיום בטחוני מתמשך זה עשרות שנים. לחשיפה לטרור ולאלימות, ובמיוחד לחשיפה מתמשכת, עשויות להיות השלכות משמעותיות, אשר עלולות להתבטא בפגיעה בתחושת השלומות (Well-being). למרות שכל אוכלוסיית המדינה חשופה, ברמות שונות, לטרור ולהשלכותיו, בני הגיל השלישי מהווים קבוצת סיכון מיוחדת להתפתחותן של מצוקות נפשיות. פגיעותם נובעת מהשילוב בין החשיפה ארוכת השנים לאיום לבין האבדנים המאפיינים את גילם, והיא עלולה להתבטא בירידה משמעותית ביכולתם להתמודד עם המצב המאיים ולשימור השלומות שלהם. המחקר הנוכחי בחן את תרומתה הייחודית של התמיכה החברתית והשפעתה על הקשר בין תפישת האיום לבין תחושת השלומות של מבוגרים. לפי תיאוריות העוסקות בהתמודדות עם אירועי דחק (למשל, Lazaros & Folkman, 1984 ), השימוש במשאב הקיים בסביבתו של האדם יכול לסייע לו במצבי האיום ולשפר את תחושת ההסתגלות.
שיטת המחקר: איסוף הנתונים התבצע בעזרת סקר מקוון שכלל 306 משתמשי אינטרנט בני 50 ומעלה. הנבדקים התבקשו לדווח על תפישת האיום שהם חשים מאיומי טרור ומאיומי חיים בזיקנה (Lifshitz, Nimrod & Bachner, 2016), על התמיכה החברתית שהם מקבלים משלושה מקורות (Zimet, Dahlem, Zimet & Fanley, 1988) וכן להעריך את רמת השלומות שלהם בעזרת שני מדדים: סימפטומים של דיכאון ושביעות רצון מהחיים.
ממצאים: קבלת תמיכה חברתית מאחר משמעותי נמצאה כדומיננטית ביותר בחייהם של מבוגרים ומיד לאחריה נמצאה התמיכה מבני המשפחה, ואחרונה התמיכה מחברים. עם זאת, תמיכה ממשפחה נמצאה כמקור התמיכה היחיד התורם לשביעות רצון מהחיים, וכל סוגי התמיכה החברתית (ממשפחה, חברים ואחרים משמעותיים) נמצאו כממתנים את הקשר בין תפישת איומי טרור לדיכאון. לא נמצאו מקורות תמיכה חברתית הממתנים את הקשר בין תפישת האיום לבין שביעות רצון מהחיים.
מסקנות: במחקר הנוכחי נמצא כי לתמיכה חברתית יש תפקיד חשוב בהגנה על השלומות של המבוגרים החווים איום ולכן נראה כי עידוד אנשים בגיל המבוגר לשמר את הרשתות החברתיות שלהם יוכל לתרום לשיפור השלומות שלהם. חשוב שקובעי מדיניות ישימו דגש על הגברת המודעות בקרב אנשי מקצוע לשם בניית תכניות התערבות בתחום זה.