השפעת דחק כרוני על ביצועים שמיעתיים פריפריאליים ומרכזיים

מטרה: הבנה לעומק של השפעת דחק כרוני (Chronic stress) על מערכת השמיעה. רקע תיאורטי: דחק הוא תופעה פסיכולוגית-פיזיולוגית הבאה בתגובה לגירוי חיצוני שנתפס כמאיים. בתגובה לאיום, מפריש הגוף הורמוני דחק המובילים לעוררות יתר, שבאה לידי ביטוי בדופק מואץ, עלייה בלחץ הדם ועוד. אף שדחק הוא חלק בלתי נפרד מהחיים המודרניים, הוא עשוי להפוך למזיק כאשר הוא נחווה בעוצמה גבוהה, באופן כרוני או כאשר הוא מצטרף לגורמים פתולוגיים אחרים שקיימים כבר אצל הפרט. עד כה, מחקרים מעטים בלבד בדקו את ההשפעה של דחק כרוני על ביצועים אודיטוריים ואלו נערכו בעיקר בבעלי-חיים. באופן ספציפי, ככל הידוע לנו לא נבדקה לעומק השפעתו של דחק כרוני על הבנת דיבור על רקע רעש. שיטת מחקר: גייסנו מבוגרים צעירים שאובחנו באמצעות שאלוני PSS ו-SRQ כבעלי דחק כרוני ובחנו את ביצועיהם לעומת ביצועי מבוגרים צעירים ללא דחק כרוני בבדיקות הבאות: הבנת דיבור על רקע באמצעות מבחן האגרמן, בדיקות TEOAE ו-DPOAE ובדיקות עקומת Growth Rate של DPOAE בתדרים 1500Hz ו-4000Hz. כמו כן נבדק אפקט הדיכוי באמצעות בדיקות Growth Rate לתדרים 1500Hz ו-4000Hz בנוכחות רעש קונטרלטרלי של 15 ו-30dB. ממצאים: מצאנו ביצועים פחותים משמעותית בהבנת דיבור על רקע רעש במספר יחסי אות/רעש ונטייה למענים קוכליאריים מוגדלים בבדיקת DPOAE וכן בבדיקת Growth Rate לתדר 1500Hz אצל נבדקים בעלי דחק כרוני. בנוסף מצאנו מספר הבדלים מובהקים בין הקבוצות בתפקוד המערכת האֶפרנטית (Efferent) שבא לידי ביטוי באפקט דיכוי חלש יותר אצל נבדקים בעלי דחק כרוני בבדיקת Growth Rate לתדר 1500Hz ובמקביל אפקט דיכוי חזק יותר בבדיקת Growth Rate לתדר 4000Hz. כמו כן, מצאנו מתאם בין תוצאות בדיקת האגרמן ביחס אות/רעש של -5dB ובין עוצמת אפקט הדיכוי בבדיקת Growth Rate לתדר 4000Hz ומספר מתאמים בין השאלונים בהם השתמשנו לתוצאות הבדיקות. דיון: ממצאי מחקר זה מדגישים את ההשפעה הנרחבת של דחק כרוני על תפקודים שמיעתיים, פריפריאליים ומרכזיים וביתר שאת על הבנת דיבור על רקע רעש.

המחקר הוגש כעבודת גמר מחקרית (תזה) בהנחיית פרופ` אטיאס.