האם בדידות "נכנסת מתחת לעור"?: בחינת קשרים בין בדידות בתקופת הזקנה לבין שינויים במדדים דלקתיים ומטבוליים

מטרת העבודה: יש עדות מצטברת לכך שבדידות פוגעת בבריאות הפיזית של האדם הסובל ממנה. המחקר הנוכחי מבקש לבחון את אחד המנגנונים האפשריים לקשר שבין בדידות ובריאות והוא המנגנון הביו-פיזיולוגי. לפי הסבר זה, בדידות קשורה לבריאות דרך הקשר שלה למדדים דלקתיים ומטבוליים. במחקר נבחנו קשרים בין תחושת בדידות בגיל המבוגר ושינויים בערכים דלקתיים ודיסרגולציה מטבולית באמצעות סקר אורך לאומי מייצג. נוסף על כך בחן המחקר האם קיימים הבדלי גיל, מגדר ואתניות בקשרים אלו.

שיטה: ניתוח הנתונים התבסס על ניתוח משני של שני גלים (2005-06 ו- 2010-11) של סקר אמריקאי מייצג (NSHAP), אשר נערך בקרב מדגם מייצג של בני 57-85 אמריקאים המתגוררים בקהילה. מודלים של רגרסיות היררכיות בחנו את הקשר שבין בדידות ושינוי במדד הדלקת CRP והמדדים המטבוליים: המוגלובין מסוכרר (HbA1c), מדד מסת גוף (BMI), היקף מותניים (waist circumference) ושחיקה מטבולית (metabolic burden).

ממצאים: בדידות קשורה לשינוי לרעה ברוב המדדים המטבוליים. כך למשל, לאנשים מבוגרים בודדים היה יותר סיכוי (בשיעור של 39%-71% ) לפתח רמות סיכון בשלושה מתוך ארבעת המדדים המטבוליים: המוגלובין מסוכרר, מסת גוף ושחיקה מטבולית. נוסף על כך נמצאו הבדלים משמעותיים על רקע אתני בקשרים אלו. בעוד בדידות לא נמצאה קשורה לערכי סיכון במדד ההמוגלובין המסוכרר ובמדד מסת הגוף בקרב לבנים, בדידות היתה קשורה לערכי סיכון בשיעור של יותר מפי חמישה בקרב היספנים במדד ההמוגלובין המסוכרר ופי שלושה במדד מסת הגוף. כך שאנשים בודדים ממוצא היספני היו בעלי סיכון מוגבר מאוד לפתח ערכי סיכון מטבוליים בהשוואה ללא בודדים בעוד שקשר זה לא נמצא בקרב לבנים.

מסקנות: ההשפעה המזיקה של בדידות על שינוי לרעה במדדים מטבוליים אשר קשורים באופן הדוק לתחלואה מדגישים את הצורך במניעה, התמודדות והפחתת תחושות של בדידות בגיל המבוגר.