איך נתפסת מוסיקה ואיך ניתן לטפל באמצעותה לשיפור הרווחה בגיל הזיקנה?

מושב זה מציג ממצאים הנוגעים לאופן בו נתפסת מוזיקה בהקשר הרגשי ובהקשר של תפיסות גילניות של אנשים זקנים ולשימוש הטיפולי שניתן לעשות במוסיקה על מנת להגביר את הרווחה הנפשית במחצית השנייה של החיים ובגיל הזיקנה. למרות המקום הנרחב שתופסת המוסיקה בגיל השלישי, הספרות הגרונטולוגית בתחום זה מצומצמת מאד ומרוכזת ברובה בתחום המחקר האיכותני בתרפיה במוסיקה. המושב יכלול ארבע הרצאות של סטודנטיות לתארים מתקדמים מהמחלקה למוזיקה באוניברסיטת בר-אילן ומהחוג לגרונטולוגיה באוניברסיטת חיפה, שמבוססות על עבודות המחקר שבצעו בלימודי התואר השני והשלישי. הרצאתה של ד"ר רוני שיפריס תציג ממצאים הנוגעים לשינויים בוויסות רגשי בתקופת הבגרות והזיקנה, כפי שנמדדו באמצעות תגובותיהם למוסיקה מושמעת במחקר מעבדה. אחריה תציג גב` רחל ליטל-גווילי ממצאי סקר שערכה על כמה מאות משתתפים בקהילה, שהיו מגיל טרום בגרות ועד גיל זקנה מופלגת, במטרה להתחקות באופן עקיף אחרי תפיסות גילניות. במדגם רב גילאי זה מדדה רחל הבדלים בגיל המיוחס למי שנתפסים כמסוגלים ליהנות משירים ישראלים שונים והדגימה את יעילותו של מדד זה כאמצעי עקיף למדידה של עמדות גילניות. שתי ההרצאות שתוצגנה לאחר מכן, תתבססנה על המסגרת התיאורטית של הפסיכולוגיה החיובית ותתמקדנה בשימוש במוסיקה כדרך לחיזוק משאבי הנפש בגיל המבוגר. ההרצאה של גב` נועה בכמן תתייחס לתרומה של וויסות רגשי באמצעות מוסיקה לסולנות חיובית (הבחירה מרצון של הפרט ליהנות מזמן עם עצמו) ולתרומה המשולבת של יכולת זו ושל היכולת למיינדפולנס לסולנות חיובית בגיל המבוגר. הרצאתה של גב` אביה ריאבצב שתחתום את המושב תציג את התרומה של התערבות קבוצתית באלתור קולי בקרב אנשים זקנים המתגוררים בקהילה לזהות הגילאית שלהם (לגילם הסובייקטיבי) ולרווחתם הנפשית. בתום המושב יתקיים דיון קצר עם הקהל בהיבטים הקשורים לתרומה של האזנה מושכלת למוסיקה לוויסות הרגשי ולהפחתת תפיסות גילניות במחצית השנייה של החיים ובגיל הזיקנה.