לעיתים יש יתרונות לגיל סובייקטיבי מבוגר: פוריינות, משמעות בעבודה ושביעות רצון מהחיים בקרב עובדים החשים מבוגרים מכפי גילם

מטרת העבודה: גיל העמידה, בהתאם לתיאוריה ההתפתחותית של אריקסון, מאופיין בקונפליקט בין פוריינות, המבטאת דאגה לדור הבא, לבין קיפאון, המבטא דאגה של הפרט ביחס לעצמו. בארגונים, יכולה הפוריינות להתבטא ברצון לסייע לעובדים צעירים יותר, או בצורך להשאיר מורשת במקום. ממצאים מצביעים על השלכות חיוביות של פוריינות הן בחייו הפרטיים של העובד, והן בחיי העבודה. המודל במחקר הנוכחי בחן האם הקשר שבין פוריינות לבין שביעות הרצון מהחיים מתווך על ידי תפיסת המשמעות מהעבודה. בנוסף, נבחן האם תיווך זה ממותן על ידי שני משתנים נוספים: גיל כרונולוגי וגיל סובייקטיבי (המתייחס לגיל שהפרט מייחס לעצמו). שאלת המחקר הייתה האם מודל התיווך יהיה שונה עבור עובדים, צעירים וכאלו הנמצאים בגיל העמידה, החשים צעירים מכפי גילם לעומת אלו החשים מבוגרים יותר מגילם הכרונולוגי.

שיטות: במחקר השתתפו 654 עובדים במשרות קבועות (61.3% נשים). עוזרי מחקר הפיצו סדרת שאלונים, בקרב מקומות עבודה שונים ברחבי ישראל, ביניהם שאלון שביעות רצון מהחיים, תפיסת המשמעות בעבודה, פוריינות, גיל סובייקטיבי ושאלון רקע.

ממצאים: בהתאם להשערה, תפיסת המשמעות בעבודה נמצאה כמתווכת את הקשר שבין פוריינות לבין שביעות הרצון מהחיים עבור עובדים בגיל העמידה (גיל 50 ומעלה), וכן עבור עובדים צעירים (גיל 25 ומטה) שתופסים את גילם הסובייקטיבי כמבוגר יותר מגילם הכרונולוגי.

מסקנות: הנטייה לפוריינות, המתבטאת ברצון לקדם ולסייע לאחרים, יכולה להועיל הן לעובדים והן לארגון עצמו. נטייה זו קיימת הן בקרב מבוגרים, החווים את הקונפליקט בהתאם לשלבי התפתחותם, והן לצעירים המרגישים שהם מבוגרים מכפי גילם. הממצאים מרמזים על כך כי זיהוי גילו הסובייקטיבי של עובד יכולה לנבא את המוטיבציה הפנימית שלו לקדם את עמיתיו ולסייע לארגון.