במהלך השנה השנייה לחיים מופיעות המילים הראשונות, ולקראת סופה אוצר המילים של פעוטות בהתפתחות תקינה כולל מאות מילים (Frank et al., 2017). התפתחות הלקסיקון בתקופה זו מאופיינת בשונות רבה בין פעוטות מבחינת קצב הוספת המילים ללקסיקון (Fenson et al., 1994), שונות זו מחייבת איסוף נתונים ממדגם גדול על מנת לאפיין את ההבדלים הבין-אישיים בין פעוטות בני אותו גיל (Bates et al., 1994). מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבחון את התפתחות אוצר המילים בהבנה ובהפקה בקרב מדגם גדול של פעוטות דוברי עברית ולאפיין את עקומות ההתפתחות. כמו כן, נבחנה השאלה האם קיימים הבדלים בין יכולות השפה של פעוטות עם מאפייני רקע חברתי-כלכלי שונה, בנים לעומת בנות, ילדים ראשונים לעומת ילדים שניים ושלישיים בסדר הלידה במשפחה ופעוטות שמתחנכים בבית או במסגרות חינוך שונות. במחקר השתתפו 881 הורים ישראלים לפעוטות בני 24-12 חודשים, דוברי עברית חד-לשוניים (464 לבנים, 417 לבנות) שמילאו באופן מקוון את שאלון ההורים MB-CDI-WG המותאם לעברית. ממצאי המחקר הראו שעקומות התפתחות אוצר המילים בהפקה, אוצר המילים בהבנה וכמות הפעולות והמחוות של פעוטות בני שנה עד שנתיים דוברי עברית דומות לעקומות ההתפתחות שתוארו בשפות אחרות. כמו כן, בדומה לשפות אחרות, שונות גדולה נמצאה גם בקרב דוברי עברית בקצב צמיחת הלקסיקון של פעוטות בני אותו גיל. מבדיקת הקשר בין מאפייני הרקע של פעוטות לבין רמת היכולות בשלושת התחומים שנבדקו (הבנת מילים, הפקת מילים וביצוע פעולות ומחוות), לא נמצאו הבדלים בין פעוטות להורים עם השכלה, רמת הכנסה או רמת דתיות שונות. יחד עם זאת, נמצא שלבנות היו יותר מילים באוצר המילים בהפקה ויותר פעולות ומחוות מאשר לבנים. נמצא שהורים דיווחו שילדים בכורים מפיקים ומבינים יותר מילים מילדים שנולדו במקום שונה בסדר הלידה. כמו כן, נמצאו הבדלים בין פעוטות המתחנכים במסגרות טיפול שונות בשעות הבוקר: נמצא שילדים שמטופלים במהלך הבוקר על ידי אחד ההורים, מבינים יותר מילים ומייצרים יותר פעולות ומחוות מילדים שמתחנכים במשפחתון או במעון יום. הדיון מתמקד בחשיבות התיאורטית והיישומית של תוצאות המחקר.