GeRoponic: חקלאות אורבנית תרפויטית במוסדות לגיל השלישי *(GeRoponic = Gerontology + Hydroponic)

גרונטולוגיה סביבתית מתמקדת באיזון בין האדם הזקן לסביבתו, ובהשפעה שיש לסביבה על תחושת הרווחה האישית. המעבר למסגרת מוסדית הוא חוויה מורכבת, הכוללת ניתוק מהסביבה הטבעית כגון ניתוק מהמשפחה, ממעגל החברים, מחיות המחמד וכו׳. בנוסף, המעבר כולל גם שינוי גדול בשגרת העיסוקים והפעילויות.

בעקבות הצורך בסביבה תומכת וטיפולית עבור האדם הזקן יזמנו את הפרוייקט GeRoponic. הפרוייקט משלב פעילות חקלאית אורבנית במסגרות מוסדויות וקהילתיות. מטרת הפרוייקט היא לספק את הצורך האנושי בחיבור לטבע כגון גידול וטיפול בצמחים. תרומתו העיקרית של הפרוייקט היא בשיפור תחושת הרווחה האישית והחברתית [1] בשלושה מישורים עיקריים: בניית קהילה, שיפור הבריאות הפיסית והנפשית, ויצירת תחושה ביתית תוך שיפור הסביבה.

בניית קהילה - חקלאות עירונית מעודדת אינטראקציה בין האנשים ולכן תורמת לבניית וחיזוק הקהילה סביב תחום עניין זה. פעילות הגינון מתבססת על טיפול פשוט ומתמשך בצומח, ולכן מייצרת מחויבות חיובית לעסוק בה לאורך זמן.

שיפור הבריאות - עיסוק בגינון בכלל ובחקלאות העירונית בפרט הוא פעילות מהנה, מרגיעה ויוצרת עניין בקרב העוסקים בה. הפעילות מעודדת את העוסקים בה להיות פעילים, לבלות בחוץ, וכתוצאה מכך, משפרת את הבריאות הפיסית והנפשית של המשתתפים. בנוסף, העיסוק בחקלאות מעודד תזונה בריאה יותר. בפרוייקטים דומים ביפן, העיסוק בחקלאות העירונית אף מספק מקור פרנסה לעוסקים בה [2].

יצירת תחושה ביתית - החיבור לגינון ולטבע מעניק לזקנים שעברו למסגרות המוסדיות, בין אם מבחירה ובין אם מתוך אילוץ, תחושה ביתית, ולכן נמצא כמשפר את החיבור של הדייר למקום המגורים. בנוסף, החקלאות העירונית משפרת את נראות השטחים הציבוריים במוסד, כך שגם אלו שלא עוסקים בפעילות החקלאית יכולים בקלות ליהנות מהסביבה הירוקה שהיא מייצרת.

הפרוייקט מבוסס על הקמת תשתית של המערכת הגינון ההידרופונית [3] במסגרות הקהילתיות והמוסדיות. בשלב הראשון, הקמת תשתית פיסית המונגשת ומעוצבת לאוכלוסייה בהתאם לצרכים המיוחדים, ולתכנית המתאר של המוסד. בשלב השני, לאחר הקמת התשתית הפיסית, מתן הכשרה עיונית ומעשית למשתתפים באמצעות צוות הכשרה, בנוסף להרצאות וסדנאות המוצעות בתחום זה לכלל הדיירים.

רשימה ביבליוגרפית

[1] Ji-Hye, Y., Min-Hwan. N. ( 2017). The Effects of Urban Farming on the Well-Being of the Elderly: A Focus on Social, Psychological, and Environmental Well-Being, International Journal of Social Science and Humanity, vol. 7(2), 82-87. (Retrieved from http://www.ijssh.org/vol7/800-S0017.pdf)

[2] Mitsubishi UFJ Research and Consulting (2011). Analysis of new agriculture models and projects for the elderly population, Report for the Ministry of Agriculture, Forestry and Fisheries (in Japanese). (Retrieved from http://www.maff.go.jp/j/study/syoku_vision/pdf/hokoku.pdf)

[3] The Association for Urban Farming. (2017). https://www.urbanfarming.org.il/