המשגה ביקורתית של הליך האפוטרופסות לזקנים

הצגת הבעיה: מציאת הכשלים בשמיעת קולו של האדם בהליך האפוטרופסות

מטרת המחקר: ניתוח ההבניות החברתיות והשיח באפוטרופסות, כפי שהם באים לביטוי בתסקיר העובד הסוציאלי.

תסקיר הנו חוות דעת מקצועית המוגשת לבימ"ש ומטרתה לענות על שתי שאלות:

• האם האדם זקוק לאפוטרופסות?
• מי המועמד המתאים להתמנות כאפוטרופוס עליו?

מתודולוגיה: המדגם- תסקירי אפוטרופסות שנערכו ע"י עו"סים על פי חוק (חוק החוסים וחוק סדרי דין).

השיטה- ניתוח שיח ביקורתי (Critical Discourse Analysis)

ממצאים:

1. בכל התסקירים העו"ס פגש את האדם ושמע את עמדתו – דהיינו מבחינה טכנית קולו של האדם נשמע.
2. התסקיר הוא סיפור.
3. הסיפורים בתסקירים דומים: הם מתמקדים במוגבלותו של האדם שבעטיה הוא זקוק לאפוטרופסות, וביכולות האפוטרופוס לקבל את המינוי.
4. הסיפורים בתסקירים דומים כיוון שהם מוכוונים לשאלות העומדות בבסיס התסקיר.
5. מכאן נובע שלמעשה סיפורו של האדם מותאם לפריזמת האפוטרופסות.
6. קולו של האדם הולך לאיבוד בהליך האפוטרופסות כיוון שהוא מושמע תחת הבנייה חברתית של פריזמת האפוטרופסות, השמה במרכז את הכלי (האפוטרופסות) תחת לשים במרכז את האדם.

מסקנות: הבעיה אינה בתסקיר, איננה באנשים העוסקים באפוטרופסות ואיננה גם בכך שלא שומעים את קולו של האדם, הבעיה היא שמסתכלים על האדם דרך פריזמת האפוטרופסות ושאין ברירה אלא להסתכל עליו כך כיוון שזו השאלה העומדת בבסיס ההליך.

האפוטרופסות היא בסך הכל כלי, אבל נוצר מצב שהמענה קדם לצורך, הגולם קם על יוצרו והכלי קיבל כוח להגדיר את האדם.

המלצות תיאורטיות: למידה מפרקטיקות ההתערבות המקצועית בעבודה סוציאלית:

1. מודל האדם במרכז
2. מודל תכנון ההתערבות:

א. זיהוי מטרות

ב. הגדרת הצרכים

ג. התווית המענה לצרכים

המלצות יישומיות:
לראות בנזקקות לסיוע בקבלת החלטות כאחת ממכלול צרכים (לעיתים סותרים ומנוגדים), ובמקום לשאול:

"האם אדם זה זקוק לאפוטרופסות?" (שמשמעו: התמקדות במענה, העמדת האפוטרופסות במרכז, והתאמת האדם אליה)

לשאול:

"מה האדם צריך?" (שמשמעו: העמדת האדם במרכז והתמקדות בו ובצרכיו).