שונות יומיומית בגיל סובייקטיבי ובגילנות והקשר שלה לסימפטומים דיכאוניים

מטרת העבודה: לאחרונה נצברות עדויות לגבי האפקט של גיל סובייקטיבי (כפי שנמדד מידי יום ביומו) על רווחתם הנפשית של אנשים זקנים. ידוע גם כי בנוסף לגיל סובייקטיבי מחזיקים הבריות במגוון תפיסות של הזדקנות, אך הרבה פחות ידוע על האינטראקציה שבין תפיסות אלה ובין בריאותם הנפשית של אנשים זקנים ברמת היומיום. לפיכך בחנו את השונות היומיומית בגיל סובייקטיבי ובתפיסות של גילנות ואת הקשר שלהם עם סימפטומים דיכאוניים. שערנו כי: (1) גיל סובייקטיבי מבוגר ומידה רבה יותר של גילנות יתקשרו, כל אחד, לרמה גבוהה יותר של סימפטומים דיכאוניים, (2) הצרוף שבין גיל סובייקטיבי מבוגר ומידה רבה יותר של גילנות יתקשר לרמה הגבוהה ביותר של סימפטומים דיכאוניים.

שיטות: 135 אנשים זקנים המתגוררים בקהילה (גיל ממוצע=69.95, 50.8% נשים) מלאו במהלך 10 ימים עוקבים מדדים של גיל סובייקטיבי, גילנות וסימפטומים דיכאוניים.

ממצאים: מודלים רבי רמות הראו כי גיל סובייקטיבי מבוגר ומידה רבה יותר של גילנות התקשרו לרמה גבוהה יותר של סימפטומים דיכאוניים, אך לא היה כל אפקט לאינטראקציה ביניהם על סימפטומים דיכאוניים. עם זאת, נמצאה אינטראקציה תלת כיוונית בין גיל סובייקטיבי, גילנות וגיל כרונולוגי, שהתקשרה לרמת הסימפטומים הדיכאוניים. פירוק האינטראקציה הראה שקיים אפקט לאינטראקציה שבין גיל סובייקטיבי וגילנות על סימפטומים דיכאוניים רק בקרב המשיבים היותר זקנים במדגם. ניתוחי Time-lagged הוסיפו והראו כי גילנות ביום הקודם נבאה הרגשה של גיל סובייקטיבי מבוגר יותר ורמה גבוהה יותר של סימפטומים דיכאוניים ביום שלמחרת, אך לא להפך.

מסקנות: ממצאים אלה יכולים ללמד כי מצבם הנפשי של אנשים שהם בגיל זקנה מופלגת נתון יותר להשפעת השילוב שבין תפיסות שליליות של הזדקנות (דהיינו, השילוב שבין זהות גיל זקנה ותפיסות סטריאוטיפיות שליליות על זקנים), בהשוואה למצבם הנפשי של אנשים זקנים, שאינם כה מבוגרים. ממצאים אלה יכולים גם לתמוך בהשערה בדבר תהליך אסימילציה שמתרחש ברמה היומיומית, ואשר במהלכו, סטריאוטיפים שליליים בהם מחזיקים אנשים זקנים ביום אתמול עוברים הטמעה אל תוך זהותם הגילאית, באופן שמוביל אותם להרגיש זקנים בימים שלאחר מכן.